< מִשְׁלֵי 19 >
טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל | 1 |
Better is a poor [man] that walketh in his integrity, than he that is perverse in his lips, and is a fool.
גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא | 2 |
Also that a person be without knowledge is not good; and he that hasteth with his feet maketh false steps.
אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו | 3 |
The folly of man distorteth his way, and his heart is irritated against Jehovah.
הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד | 4 |
Wealth addeth many friends; but the poor is separated from his friend.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט | 5 |
A false witness shall not be held innocent, and he that uttereth lies shall not escape.
רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן | 6 |
Many court the favour of a noble; and every one is friend to a man that giveth.
כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה | 7 |
All the brethren of a poor [man] hate him; how much more do his friends go far from him: he pursueth [them] with words, — they are not [to be found].
קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב | 8 |
He that getteth sense loveth his own soul; he that keepeth understanding shall find good.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד | 9 |
A false witness shall not be held innocent, and he that uttereth lies shall perish.
לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים | 10 |
Good living beseemeth not a fool; how much less for a servant to have rule over princes.
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע | 11 |
The discretion of a man maketh him slow to anger, and it is his glory to pass over a transgression.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו | 12 |
The king's displeasure is as the roaring of a lion; but his favour is as dew upon the grass.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה | 13 |
A foolish son is the calamity of his father; and the contentions of a wife are a continual dropping.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת | 14 |
House and wealth are an inheritance from fathers; but a prudent wife is from Jehovah.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב | 15 |
Slothfulness casteth into a deep sleep, and the idle soul shall suffer hunger.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) | 16 |
He that keepeth the commandment keepeth his soul; he that is careless of his ways shall die.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו | 17 |
He that is gracious to the poor lendeth unto Jehovah; and what he hath bestowed will he repay unto him.
יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך | 18 |
Chasten thy son, seeing there is hope; but set not thy soul upon killing him.
גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף | 19 |
A man of great wrath shall suffer punishment; for if thou deliver [him], yet thou must do it again.
שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך | 20 |
Hear counsel, and receive instruction, that thou mayest be wise in thy latter end.
רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום | 21 |
Many are the thoughts in a man's heart, but the counsel of Jehovah, that doth stand.
תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב | 22 |
The charm of a man is his kindness; and a poor [man] is better than a liar.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע | 23 |
The fear of Jehovah [tendeth] to life, and he [that hath it] shall rest satisfied without being visited with evil.
טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה | 24 |
A sluggard burieth his hand in the dish, and will not even bring it to his mouth again.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת | 25 |
Smite a scorner, and the simple will beware; reprove the intelligent, and he will understand knowledge.
משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר | 26 |
He that ruineth [his] father and chaseth away [his] mother is a son that causeth shame and bringeth reproach.
חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת | 27 |
Cease, my son, to hear the instruction which causeth to stray from the words of knowledge.
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און | 28 |
A witness of Belial scorneth judgment, and the mouth of the wicked swalloweth down iniquity.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים | 29 |
Judgments are prepared for scorners, and stripes for the back of the foolish.