מִשְׁלֵי 19

1 טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל

Bedre er en fattig, som vandrer i sin Oprigtighed end den, hvis Læber ere forvendte, og som tilmed er en Daare.

2 גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא

Ogsaa naar en Sjæl er uden Kundskab, er det ikke godt, og den, som haster med Fødderne, glider ud.

3 אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו

Menneskets Daarlighed forvender hans Vej, og hans Hjerte vredes imod Herren.

4 הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד

Gods tilfører mange Venner; men den ringe maa skilles fra sin Ven.

5 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט

Et falsk Vidne skal ikke agtes uskyldigt, og den, som taler Løgn, skal ikke undkomme.

6 רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן

Mange bejle til en Fyrstes Gunst, og enhver er Ven med en gavmild Mand.

7 כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה

Alle den fattiges Brødre hade ham, ja, endog hans Venner holde sig langt fra ham; han jager efter Ord, som ikke ere til.

8 קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב

Den, som forhverver sig Forstand, elsker sit Liv; den, som bevarer Indsigt, skal finde godt.

9 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד

Et falsk Vidne skal ikke agtes uskyldigt, og den, som taler Løgn, skal omkomme.

10 לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים

Det staar ikke en Daare vel an at leve højt, meget mindre en Tjener at herske over Fyrster.

11 שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע

Et Menneskes Klogskab gør ham langmodig, og det er ham en Ære at overse Fornærmelse

12 נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו

Kongens Vrede er som en ung Løves Brølen; men hans Bevaagenhed er ligesom Dug paa Urter.

13 הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה

En daarlig Søn er sin Fader en Ulykke, og en Kvindes Trætter ere et vedholdende Tagdryp.

14 בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת

Hus og Gods arves efter Forældre; men en forstandig Kvinde er fra Herren.

15 עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב

Dovenskab nedsænker i en dyb Søvn, og en efterladen Sjæl skal hungre.

16 שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות)

Hvo som bevarer Budet, bevarer sin Sjæl; hvo der foragter sine Veje, skal dødes.

17 מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו

Hvo som forbarmer sig over den ringe, laaner Herren, og han skal betale ham hans Velgerning.

18 יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך

Tugt din Søn, thi der er Haab; men vend ikke din Hu til at dræbe ham!

19 גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף

Den, hvis Vrede er stor, maa lide Straf; thi dersom du frier ham, da maa du blive ved dermed.

20 שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך

Adlyd Raad, og tag imod Tugt, at du kan blive viis paa dit sidste.

21 רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום

Der er mange Anslag i en Mands Hjerte; men Herrens Raad det skal bestaa.

22 תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב

Et Menneskes Lyst er hans Kærlighed; og en fattig er bedre end en Løgner.

23 יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע

At en frygter Herren, er til Liv; mæt skal han hvile, han skal ikke hjemsøges med Ulykke.

24 טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה

Den lade stikker sin Haand i Fadet; han lader den end ikke komme til sin Mund igen.

25 לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת

Slaa Spotteren, at den uerfarne maa blive forstandig; og irettesæt den forstandige, saa vil han vinde Kundskab.

26 משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר

Den, der overfalder Faderen og bortjager Moderen, er en Søn, som gør til Skamme og Vanære.

27 חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת

Lad kun af, min Søn! med at høre paa Formaning, saa du farer vild fra Kundskabs Ord.

28 עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און

Et nedrigt Vidne spotter Retten, og de ugudeliges Mund sluger Uret.

29 נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים

Straffedomme ere beredte til Spottere og Slag til Daarers Ryg.