< מִשְׁלֵי 18 >
לתאוה יבקש נפרד בכל-תושיה יתגלע | 1 |
He that wole go a wei fro a frend, sekith occasiouns; in al tyme he schal be dispisable.
לא-יחפץ כסיל בתבונה כי אם-בהתגלות לבו | 2 |
A fool resseyueth not the wordis of prudence; `no but thou seie tho thingis, that ben turned in his herte.
בבוא-רשע בא גם-בוז ועם-קלון חרפה | 3 |
A wickid man, whanne he cometh in to depthe of synnes, dispisith; but sclaundre and schenschipe sueth hym.
מים עמקים דברי פי-איש נחל נבע מקור חכמה | 4 |
Deep watir is the wordis of the mouth of a man; and a stronde fletinge ouer is the welle of wisdom.
שאת פני-רשע לא-טוב-- להטות צדיק במשפט | 5 |
It is not good to take the persoone of a wickid man in doom, that thou bowe awei fro the treuthe of dom.
שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא | 6 |
The lippis of a fool medlen hem silf with chidyngis; and his mouth excitith stryues.
פי-כסיל מחתה-לו ושפתיו מוקש נפשו | 7 |
The mouth of a fool is defoulyng of hym; and hise lippis ben the fallynge of his soule.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 8 |
The wordis of a double tungid man ben as symple; and tho comen `til to the ynnere thingis of the wombe. Drede castith doun a slowe man; forsothe the soulis of men turned in to wymmens condicioun schulen haue hungur.
גם מתרפה במלאכתו-- אח הוא לבעל משחית | 9 |
He that is neisch, and vnstidfast in his werk, is the brother of a man distriynge hise werkis.
מגדל-עז שם יהוה בו-ירוץ צדיק ונשגב | 10 |
A strongeste tour is the name of the Lord; a iust man renneth to hym, and schal be enhaunsid.
הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו | 11 |
The catel of a riche man is the citee of his strengthe; and as a stronge wal cumpassinge hym.
לפני-שבר יגבה לב-איש ולפני כבוד ענוה | 12 |
The herte of man is enhaunsid, bifor that it be brokun; and it is maad meke, bifore that it be glorified.
משיב דבר בטרם ישמע-- אולת היא-לו וכלמה | 13 |
He that answerith bifore that he herith, shewith hym silf to be a fool; and worthi of schenschipe.
רוח-איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה | 14 |
The spirit of a man susteyneth his feblenesse; but who may susteyne a spirit liyt to be wrooth?
לב נבון יקנה-דעת ואזן חכמים תבקש-דעת | 15 |
The herte of a prudent man schal holde stidfastli kunnyng; and the eere of wise men sekith techyng.
מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו | 16 |
The yift of a man alargith his weie; and makith space to hym bifore princes.
צדיק הראשון בריבו יבא- (ובא-) רעהו וחקרו | 17 |
A iust man is the first accusere of hym silf; his frend cometh, and schal serche hym.
מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד | 18 |
Lot ceessith ayenseiyngis; and demeth also among miyti men.
אח--נפשע מקרית-עז ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון | 19 |
A brother that is helpid of a brothir, is as a stidfast citee; and domes ben as the barris of citees.
מפרי פי-איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע | 20 |
A mannus wombe schal be fillid of the fruit of his mouth; and the seedis of hise lippis schulen fille hym.
מות וחיים ביד-לשון ואהביה יאכל פריה | 21 |
Deth and lijf ben in the werkis of tunge; thei that louen it, schulen ete the fruytis therof.
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה | 22 |
He that fyndith a good womman, fyndith a good thing; and of the Lord he schal drawe vp myrthe. He that puttith a wey a good womman, puttith awei a good thing; but he that holdith auowtresse, is a fool and vnwijs.
תחנונים ידבר-רש ועשיר יענה עזות | 23 |
A pore man schal speke with bisechingis; and a riche man schal speke sterneli.
איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח | 24 |
A man freendli to felouschipe schal more be a frend, than a brothir.