מִשְׁלֵי 18
| לתאוה יבקש נפרד בכל-תושיה יתגלע | 1 |
He that separateth himself seeketh [his own] desire, and rageth against all sound wisdom.
| לא-יחפץ כסיל בתבונה כי אם-בהתגלות לבו | 2 |
A fool hath no delight in understanding, but only that his heart may reveal itself.
| בבוא-רשע בא גם-בוז ועם-קלון חרפה | 3 |
When the wicked cometh, there cometh also contempt, and with ignominy cometh reproach.
| מים עמקים דברי פי-איש נחל נבע מקור חכמה | 4 |
The words of a man’s mouth are as deep waters; the wellspring of wisdom is as a flowing brook.
| שאת פני-רשע לא-טוב-- להטות צדיק במשפט | 5 |
To accept the person of the wicked is not good, [nor] to turn aside the righteous in judgment.
| שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא | 6 |
A fool’s lips enter into contention, and his mouth calleth for stripes.
| פי-כסיל מחתה-לו ושפתיו מוקש נפשו | 7 |
A fool’s mouth is his destruction, and his lips are the snare of his soul.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 8 |
The words of a whisperer are as dainty, morsels, and they go down into the innermost parts of the belly.
| גם מתרפה במלאכתו-- אח הוא לבעל משחית | 9 |
He also that is slack in his work is brother to him that is a destroyer.
| מגדל-עז שם יהוה בו-ירוץ צדיק ונשגב | 10 |
The name of the LORD is a strong tower: the righteous runneth into it, and is safe.
| הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו | 11 |
The rich man’s wealth is his strong city, and as an high wall in his own imagination.
| לפני-שבר יגבה לב-איש ולפני כבוד ענוה | 12 |
Before destruction the heart of man is haughty, and before honour [goeth] humility.
| משיב דבר בטרם ישמע-- אולת היא-לו וכלמה | 13 |
He that giveth answer before he heareth, it is folly and shame unto him.
| רוח-איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה | 14 |
The spirit of a man will sustain his infirmity; but a broken spirit who can bear?
| לב נבון יקנה-דעת ואזן חכמים תבקש-דעת | 15 |
The heart of the prudent getteth knowledge; and the ear of the wise seeketh knowledge.
| מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו | 16 |
A man’s gift maketh room for him, and bringeth him before great men.
| צדיק הראשון בריבו יבא- (ובא-) רעהו וחקרו | 17 |
He that pleadeth his cause first [seemeth] just; but his neighbour cometh and searcheth him out.
| מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד | 18 |
The lot causeth contentions to cease, and parteth between the mighty.
| אח--נפשע מקרית-עז ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון | 19 |
A brother offended [is harder to be won] than a strong city: and [such] contentions are like the bars of a castle.
| מפרי פי-איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע | 20 |
A man’s belly shall be filled with the fruit of his mouth; with the increase of his lips shall he be satisfied.
| מות וחיים ביד-לשון ואהביה יאכל פריה | 21 |
Death and life are in the power of the tongue; and they that love it shall eat the fruit thereof.
| מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה | 22 |
Whoso findeth a wife findeth a good thing, and obtaineth favour of the LORD.
| תחנונים ידבר-רש ועשיר יענה עזות | 23 |
The poor useth entreaties: but the rich answereth roughly.
| איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח | 24 |
He that maketh many friends [doeth it] to his own destruction: but there is a friend that sticketh closer than a brother.
