< מִשְׁלֵי 18 >
לתאוה יבקש נפרד בכל-תושיה יתגלע | 1 |
Through desire a man, having separated himself, seeketh [and] intermeddleth with all wisdom.
לא-יחפץ כסיל בתבונה כי אם-בהתגלות לבו | 2 |
A fool hath no delight in understanding, but that his heart may discover itself.
בבוא-רשע בא גם-בוז ועם-קלון חרפה | 3 |
When the wicked cometh, [then] cometh also contempt, and with ignominy reproach.
מים עמקים דברי פי-איש נחל נבע מקור חכמה | 4 |
The words of a man’s mouth [are as] deep waters, [and] the wellspring of wisdom [as] a flowing brook.
שאת פני-רשע לא-טוב-- להטות צדיק במשפט | 5 |
[It is] not good to accept the person of the wicked, to overthrow the righteous in judgment.
שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא | 6 |
A fool’s lips enter into contention, and his mouth calleth for strokes.
פי-כסיל מחתה-לו ושפתיו מוקש נפשו | 7 |
A fool’s mouth [is] his destruction, and his lips [are] the snare of his soul.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 8 |
The words of a talebearer [are] as wounds, and they go down into the innermost parts of the belly.
גם מתרפה במלאכתו-- אח הוא לבעל משחית | 9 |
He also that is slothful in his work is brother to him that is a great waster.
מגדל-עז שם יהוה בו-ירוץ צדיק ונשגב | 10 |
The name of the LORD [is] a strong tower: the righteous runneth into it, and is safe.
הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו | 11 |
The rich man’s wealth [is] his strong city, and as an high wall in his own conceit.
לפני-שבר יגבה לב-איש ולפני כבוד ענוה | 12 |
Before destruction the heart of man is haughty, and before honour [is] humility.
משיב דבר בטרם ישמע-- אולת היא-לו וכלמה | 13 |
He that answereth a matter before he heareth [it], it [is] folly and shame unto him.
רוח-איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה | 14 |
The spirit of a man will sustain his infirmity; but a wounded spirit who can bear?
לב נבון יקנה-דעת ואזן חכמים תבקש-דעת | 15 |
The heart of the prudent getteth knowledge; and the ear of the wise seeketh knowledge.
מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו | 16 |
A man’s gift maketh room for him, and bringeth him before great men.
צדיק הראשון בריבו יבא- (ובא-) רעהו וחקרו | 17 |
[He that is] first in his own cause [seemeth] just; but his neighbour cometh and searcheth him.
מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד | 18 |
The lot causeth contentions to cease, and parteth between the mighty.
אח--נפשע מקרית-עז ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון | 19 |
A brother offended [is harder to be won] than a strong city: and [their] contentions [are] like the bars of a castle.
מפרי פי-איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע | 20 |
A man’s belly shall be satisfied with the fruit of his mouth; [and] with the increase of his lips shall he be filled.
מות וחיים ביד-לשון ואהביה יאכל פריה | 21 |
Death and life [are] in the power of the tongue: and they that love it shall eat the fruit thereof.
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה | 22 |
[Whoso] findeth a wife findeth a good [thing], and obtaineth favour of the LORD.
תחנונים ידבר-רש ועשיר יענה עזות | 23 |
The poor useth intreaties; but the rich answereth roughly.
איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח | 24 |
A man [that hath] friends must shew himself friendly: and there is a friend [that] sticketh closer than a brother.