< מִשְׁלֵי 18 >
לתאוה יבקש נפרד בכל-תושיה יתגלע | 1 |
He that separateth himself seeketh [his] pleasure, he is vehement against all sound wisdom.
לא-יחפץ כסיל בתבונה כי אם-בהתגלות לבו | 2 |
A fool hath no delight in understanding, but only that his heart may reveal itself.
בבוא-רשע בא גם-בוז ועם-קלון חרפה | 3 |
When the wicked cometh, there cometh also contempt, and with ignominy reproach.
מים עמקים דברי פי-איש נחל נבע מקור חכמה | 4 |
The words of a man's mouth are deep waters, [and] the fountain of wisdom is a gushing brook.
שאת פני-רשע לא-טוב-- להטות צדיק במשפט | 5 |
It is not good to accept the person of the wicked, to wrong the righteous in judgment.
שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא | 6 |
A fool's lips enter into contention, and his mouth calleth for stripes.
פי-כסיל מחתה-לו ושפתיו מוקש נפשו | 7 |
A fool's mouth is destruction to him, and his lips are a snare to his soul.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 8 |
The words of a talebearer are as dainty morsels, and they go down into the innermost parts of the belly.
גם מתרפה במלאכתו-- אח הוא לבעל משחית | 9 |
He also who is indolent in his work is brother of the destroyer.
מגדל-עז שם יהוה בו-ירוץ צדיק ונשגב | 10 |
The name of Jehovah is a strong tower: the righteous runneth into it, and is safe.
הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו | 11 |
The rich man's wealth is his strong city, and as a high wall in his own imagination.
לפני-שבר יגבה לב-איש ולפני כבוד ענוה | 12 |
Before destruction the heart of man is haughty; and before honour [goeth] humility.
משיב דבר בטרם ישמע-- אולת היא-לו וכלמה | 13 |
He that giveth answer before he heareth, it is folly and shame unto him.
רוח-איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה | 14 |
The spirit of a man sustaineth his infirmity; but a broken spirit who can bear?
לב נבון יקנה-דעת ואזן חכמים תבקש-דעת | 15 |
The heart of an intelligent [man] getteth knowledge, and the ear of the wise seeketh knowledge.
מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו | 16 |
A man's gift maketh room for him, and bringeth him before great men.
צדיק הראשון בריבו יבא- (ובא-) רעהו וחקרו | 17 |
He that is first in his own cause [seemeth] just; but his neighbour cometh and searcheth him.
מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד | 18 |
The lot causeth contentions to cease, and parteth between the mighty.
אח--נפשע מקרית-עז ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון | 19 |
A brother offended is [harder to be won] than a strong city; and contentions are as the bars of a palace.
מפרי פי-איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע | 20 |
A man's belly is satisfied with the fruit of his mouth; with the increase of his lips is he satisfied.
מות וחיים ביד-לשון ואהביה יאכל פריה | 21 |
Death and life are in the power of the tongue, and they that love it shall eat the fruit thereof.
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה | 22 |
Whoso hath found a wife hath found a good thing, and hath obtained favour from Jehovah.
תחנונים ידבר-רש ועשיר יענה עזות | 23 |
He that is poor speaketh with supplications, but the rich answereth roughly.
איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח | 24 |
A man of [many] friends will come to ruin but there is a friend [that] sticketh closer than a brother.