< מִשְׁלֵי 18 >
לתאוה יבקש נפרד בכל-תושיה יתגלע | 1 |
A man who wishes to separate from friends seeks excuses; but at all times he will be liable to reproach.
לא-יחפץ כסיל בתבונה כי אם-בהתגלות לבו | 2 |
A senseless man feels no need of wisdom, for he is rather led by folly.
בבוא-רשע בא גם-בוז ועם-קלון חרפה | 3 |
When an ungodly man comes into a depth of evils, he despises [them]; but dishonour and reproach come upon him.
מים עמקים דברי פי-איש נחל נבע מקור חכמה | 4 |
A word in the heart of a man is a deep water, and a river and fountain of life spring forth.
שאת פני-רשע לא-טוב-- להטות צדיק במשפט | 5 |
[It is] not good to accept the person of the ungodly, nor [is it] holy to pervert justice in judgement.
שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא | 6 |
The lips of a fool bring [him] into troubles, and his bold mouth calls for death.
פי-כסיל מחתה-לו ושפתיו מוקש נפשו | 7 |
A fool's mouth is ruin to him, and his lips are a snare to his soul.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 8 |
Fear casts down the slothful; and the souls of the effeminate shall hunger.
גם מתרפה במלאכתו-- אח הוא לבעל משחית | 9 |
A man who helps not himself by his labour is brother of him that ruins himself.
מגדל-עז שם יהוה בו-ירוץ צדיק ונשגב | 10 |
The name of the Lord is of great strength; and the righteous running to it are exalted.
הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו | 11 |
The wealth of a rich man is a strong city; and its glory casts a broad shadow.
לפני-שבר יגבה לב-איש ולפני כבוד ענוה | 12 |
Before ruin a man's heart is exalted, and before honour it is humble.
משיב דבר בטרם ישמע-- אולת היא-לו וכלמה | 13 |
Whoso answers a word before he hears [a cause], it is folly and reproach to him.
רוח-איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה | 14 |
A wise servant calms a man's anger; but who can endure a faint-hearted man?
לב נבון יקנה-דעת ואזן חכמים תבקש-דעת | 15 |
The heart of the sensible [man] purchases discretion; and the ears of the wise seek understanding.
מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו | 16 |
A man's gift enlarges him, and seats him amongst princes.
צדיק הראשון בריבו יבא- (ובא-) רעהו וחקרו | 17 |
A righteous man accuses himself at the beginning of his speech, but when he has entered upon the attack, the adversary is reproved.
מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד | 18 |
A silent [man] quells strifes, and determines between great powers.
אח--נפשע מקרית-עז ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון | 19 |
A brother helped by a brother is as a strong and high city; and is [as] strong as a [well]-founded palace.
מפרי פי-איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע | 20 |
A man fills his belly with the fruits of his mouth; and he shall be satisfied with the fruits of his lips.
מות וחיים ביד-לשון ואהביה יאכל פריה | 21 |
Life and death are in the power of the tongue; and they that rule it shall eat the fruits thereof.
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה | 22 |
He that has found a good wife has found favours, and has received gladness from God. [He that puts away a good wife, puts away a good thing, and he that keeps an adulteress is foolish and ungodly.]
תחנונים ידבר-רש ועשיר יענה עזות | 23 |
איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח | 24 |