< מִשְׁלֵי 17 >

טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב 1
Betre er ein turr brødmole med ro attåt enn huset fullt av høgtidskost med trætta til.
עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה 2
Den kloke tenar skal råda yver ein uvisleg son, og millom brøder fær han skifta arv.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה 3
Diglen røyner sylvet og omnen gullet, men den som røyner hjarto, det er Herren.
מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות 4
Den vonde lyder på vondskapslippa, ljugaren lyder på tyningstunga.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה 5
Spear du den fatige, so spottar du hans skapar, den som gled seg yver ulukka, skal få si refsing.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם 6
Ein krans for dei gamle er barneborn, og ei æra for borni er federne deira.
לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר 7
Det høver ikkje for ein dåre å tala store ord, enn mindre for ein fagnamann å ljuga.
אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל 8
Gåva er ein glimestein for den som fær ho; kvar ho vender seg, der fær ho framgang.
מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף 9
Søkjer du kjærleik, skyler du misgjerd, men riv du upp att ei sak, skil ven frå ven.
תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה 10
Vondord gjer meir på den vituge enn hundrad hogg på dåren.
אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו 11
Berre upprør søkjer den vonde, men ein hard bodberar vert send imot han.
פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו 12
Møt heller ei binna som hev mist sine ungar enn ein dåre med narreskapen hans!
משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו 13
Den som løner godt med vondt, frå hans hus skal ikkje det vonde vika.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש 14
Å taka til med strid er som å sleppa vatn ut, haldt difor upp med trætta fyrr nokon gliser med tennerne!
מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם 15
Den som frikjenner ein ugudleg og den som domfeller ein rettferdig, dei er båe tvo ein styggedom for Herren.
למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין 16
Kva skal pengar i handi på dåren? Å kjøpa visdom hev han’kje vit til.
בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד 17
Venen elskar alltid, og bror vert fødd til hjelp i naud.
אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו 18
Ein vitlaus mann er den som handtekst, som gjeng i borg hjå grannen sin.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר 19
Den som elskar trætta, elskar misgjerning, den som byggjer døri si høg, søkjer fall.
עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה 20
Den som hev eit rangt hjarta, vinn ikkje lukka, og den som forvender tunga si, fell i ulukka.
ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל 21
Den som avlar eit narr, fær sorg, og ikkje gled seg far til ein dåre.
לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם 22
Gladværugt hjarta gjev lækjedom god, men nedslege mod fær beini te visna.
שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט 23
Gudlaus mann tek gåva i løynd til å bøygja rettargangen.
את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ 24
Den vituge hev visdom for augo, men dåren hev augo ved heimsens ende.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו 25
Uvitug son er til gremme for far sin, og beisk sorg for henne som fødde’n.
גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר 26
Det er’kje godt at og rettferdige fær refsing, og ei at fagna folk fær slag for det som rett er.
חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה 27
Den skynsame sparer på ordi, og den vituge mann er kald i hugen.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון 28
Um dåren tagde, gjekk han og for vismann, og for ein vitug mann når han heldt munn.

< מִשְׁלֵי 17 >