מִשְׁלֵי 17
| טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב | 1 |
Betre er ein turr brødmole med ro attåt enn huset fullt av høgtidskost med trætta til.
| עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה | 2 |
Den kloke tenar skal råda yver ein uvisleg son, og millom brøder fær han skifta arv.
| מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה | 3 |
Diglen røyner sylvet og omnen gullet, men den som røyner hjarto, det er Herren.
| מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות | 4 |
Den vonde lyder på vondskapslippa, ljugaren lyder på tyningstunga.
| לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה | 5 |
Spear du den fatige, so spottar du hans skapar, den som gled seg yver ulukka, skal få si refsing.
| עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם | 6 |
Ein krans for dei gamle er barneborn, og ei æra for borni er federne deira.
| לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר | 7 |
Det høver ikkje for ein dåre å tala store ord, enn mindre for ein fagnamann å ljuga.
| אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל | 8 |
Gåva er ein glimestein for den som fær ho; kvar ho vender seg, der fær ho framgang.
| מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף | 9 |
Søkjer du kjærleik, skyler du misgjerd, men riv du upp att ei sak, skil ven frå ven.
| תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה | 10 |
Vondord gjer meir på den vituge enn hundrad hogg på dåren.
| אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו | 11 |
Berre upprør søkjer den vonde, men ein hard bodberar vert send imot han.
| פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו | 12 |
Møt heller ei binna som hev mist sine ungar enn ein dåre med narreskapen hans!
| משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו | 13 |
Den som løner godt med vondt, frå hans hus skal ikkje det vonde vika.
| פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש | 14 |
Å taka til med strid er som å sleppa vatn ut, haldt difor upp med trætta fyrr nokon gliser med tennerne!
| מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם | 15 |
Den som frikjenner ein ugudleg og den som domfeller ein rettferdig, dei er båe tvo ein styggedom for Herren.
| למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין | 16 |
Kva skal pengar i handi på dåren? Å kjøpa visdom hev han’kje vit til.
| בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד | 17 |
Venen elskar alltid, og bror vert fødd til hjelp i naud.
| אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו | 18 |
Ein vitlaus mann er den som handtekst, som gjeng i borg hjå grannen sin.
| אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר | 19 |
Den som elskar trætta, elskar misgjerning, den som byggjer døri si høg, søkjer fall.
| עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה | 20 |
Den som hev eit rangt hjarta, vinn ikkje lukka, og den som forvender tunga si, fell i ulukka.
| ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל | 21 |
Den som avlar eit narr, fær sorg, og ikkje gled seg far til ein dåre.
| לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם | 22 |
Gladværugt hjarta gjev lækjedom god, men nedslege mod fær beini te visna.
| שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט | 23 |
Gudlaus mann tek gåva i løynd til å bøygja rettargangen.
| את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ | 24 |
Den vituge hev visdom for augo, men dåren hev augo ved heimsens ende.
| כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו | 25 |
Uvitug son er til gremme for far sin, og beisk sorg for henne som fødde’n.
| גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר | 26 |
Det er’kje godt at og rettferdige fær refsing, og ei at fagna folk fær slag for det som rett er.
| חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה | 27 |
Den skynsame sparer på ordi, og den vituge mann er kald i hugen.
| גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון | 28 |
Um dåren tagde, gjekk han og for vismann, og for ein vitug mann når han heldt munn.
