< מִשְׁלֵי 17 >
טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב | 1 |
Bedre et stykke tørt brød med ro og fred enn et hus fullt av slakt med trette.
עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה | 2 |
En klok tjener får råde over en dårlig sønn, og iblandt brødrene får han del i arven.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה | 3 |
Der er digel for sølv og ovn for gull; men den som prøver hjertene, er Herren.
מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות | 4 |
Den onde akter på ondskaps lebe; løgneren lytter til ødeleggelses tunge.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה | 5 |
Den som spotter den fattige, håner hans skaper; den som gleder sig over ulykke, skal ikke bli ustraffet.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם | 6 |
De gamles krone er barnebarn, og barns pryd er deres fedre.
לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר | 7 |
Det sømmer sig ikke for dåren å tale store ord, enn mindre for den høibårne å tale løgn.
אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל | 8 |
Gave er en edelsten i dens øine som får den; hvor den kommer, gjør den lykke.
מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף | 9 |
Den som dekker over overtredelse, søker kjærlighet; men den som ripper op en sak, skiller venn fra venn.
תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה | 10 |
Skjenn virker bedre på den forstandige enn hundre slag på dåren.
אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו | 11 |
En ond manns hu står bare til gjenstridighet, og en ubarmhjertig engel sendes imot ham.
פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו | 12 |
Bedre for en mann å møte en bjørn som ungene er tatt fra, enn en dåre i hans dårskap.
משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו | 13 |
Den som gjengjelder godt med ondt, fra hans hus skal ulykken ikke vike.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש | 14 |
Å begynne trette er som å åpne for vann; la da tretten fare, før den blir for voldsom!
מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם | 15 |
Den som frikjenner en ugudelig, og den som domfeller en rettferdig, de er begge to en vederstyggelighet for Herren.
למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין | 16 |
Hvad hjelper penger i dårens hånd til å kjøpe visdom, siden han er uten forstand?
בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד | 17 |
En venn elsker alltid, og en bror fødes til hjelp i nød.
אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו | 18 |
Et menneske som ikke har forstand, gir håndslag og går i borgen hos sin næste.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר | 19 |
Den som elsker trette, elsker synd; den som gjør sin dør høi, søker sin egen undergang.
עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה | 20 |
Den som er falsk i hjertet, finner intet godt, og den som er vrang i sin tale, faller i ulykke.
ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל | 21 |
Den som har en narr til sønn, får sorg av ham; en dåres far har ingen glede.
לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם | 22 |
Et glad hjerte gir god lægedom, men et nedslått mot tar margen fra benene.
שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט | 23 |
Den ugudelige tar gaver ut av barmen for å bøie rettens gang.
את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ | 24 |
Den forstandige har visdommen for øie, men dårens øine er ved jordens ende.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו | 25 |
En uforstandig sønn er en gremmelse for sin far og en bitter sorg for henne som fødte ham.
גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר | 26 |
Å straffe også den rettferdige er ikke godt; å slå edle menn er tvert imot all rett.
חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה | 27 |
Den som er sparsom med sine ord, er klok, og den koldsindige er en forstandig mann.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון | 28 |
Også dåren aktes for klok når han tier, for vis når han holder sine leber lukket.