< מִשְׁלֵי 17 >
טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב | 1 |
Melior est buccella sicca cum gaudio, quam domus plena victimis cum iurgio.
עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה | 2 |
Servus sapiens dominabitur filiis stultis, et inter fratres hereditatem dividet.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה | 3 |
Sicut igne probatur argentum, et aurum camino: ita corda probat Dominus.
מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות | 4 |
Malus obedit linguæ iniquæ: et fallax obtemperat labiis mendacibus.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה | 5 |
Qui despicit pauperem, exprobrat Factori eius: et qui ruina lætatur alterius, non erit impunitus.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם | 6 |
Corona senum filii filiorum: et gloria filiorum patres eorum.
לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר | 7 |
Non decent stultum verba composita: nec principem labium mentiens.
אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל | 8 |
Gemma gratissima, expectatio præstolantis: quocumque se vertit, prudenter intelligit.
מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף | 9 |
Qui celat delictum, quærit amicitias: qui altero sermone repetit, separat fœderatos.
תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה | 10 |
Plus proficit correptio apud prudentem, quam centum plagæ apud stultum.
אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו | 11 |
Semper iurgia quærit malus: Angelus autem crudelis mittetur contra eum.
פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו | 12 |
Expedit magis ursæ occurrere raptis fœtibus, quam fatuo confidenti in stultitia sua.
משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו | 13 |
Qui reddit mala pro bonis, non recedet malum de domo eius.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש | 14 |
Qui dimittit aquam, caput est iurgiorum: et antequam patiatur contumeliam, iudicium deserit.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם | 15 |
Qui iustificat impium, et qui condemnat iustum, abominabilis est uterque apud Deum.
למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין | 16 |
Quid prodest stulto habere divitias, cum sapientiam emere non possit? Qui altum facit domum suam, quærit ruinam: et qui evitat discere, incidet in mala.
בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד | 17 |
Omni tempore diligit qui amicus est: et frater in angustiis comprobatur.
אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו | 18 |
Stultus homo plaudet manibus cum spoponderit pro amico suo.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר | 19 |
Qui meditatur discordias, diligit rixas: et qui exaltat ostium, quærit ruinam.
עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה | 20 |
Qui perversi cordis est, non inveniet bonum: et qui vertit linguam, incidet in malum.
ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל | 21 |
Natus est stultus in ignominiam suam: sed nec pater in fatuo lætabitur.
לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם | 22 |
Animus gaudens ætatem floridam facit: spiritus tristis exiccat ossa.
שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט | 23 |
Munera de sinu impius accipit, ut pervertat semitas iudicii.
את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ | 24 |
In facie prudentis lucet sapientia: oculi stultorum in finibus terræ.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו | 25 |
Ira patris, filius stultus: et dolor matris quæ genuit eum.
גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר | 26 |
Non est bonum, damnum inferre iusto: nec percutere principem, qui recta iudicat.
חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה | 27 |
Qui moderatur sermones suos, doctus et prudens est: et pretiosi spiritus vir eruditus.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון | 28 |
Stultus quoque si tacuerit, sapiens reputabitur: et si compresserit labia sua, intelligens.