מִשְׁלֵי 17

1 טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב

טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה־בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי־רִֽיב׃

2 עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה

עֶֽבֶד־מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָֽה׃

3 מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה

מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהֹוָֽה׃

4 מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות

מֵרַע מַקְשִׁיב עַל־שְׂפַת־אָוֶן שֶׁקֶר מֵזִין עַל־לְשׁוֹן הַוֺּֽת׃

5 לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה

לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶֽה׃

6 עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם

עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָֽם׃

7 לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר

לֹא־נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת־יֶתֶר אַף כִּֽי־לְנָדִיב שְׂפַת־שָֽׁקֶר׃

8 אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל

אֶבֶן־חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו אֶֽל־כׇּל־אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּֽיל׃

9 מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף

מְֽכַסֶּה־פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּֽוּף׃

10 תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה

תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָֽה׃

11 אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו

אַךְ־מְרִי יְבַקֶּשׁ־רָע וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח־בּֽוֹ׃

12 פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו

פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל־כְּסִיל בְּאִוַּלְתּֽוֹ׃

13 משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו

מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא־[תָמוּשׁ] (תמיש) רָעָה מִבֵּיתֽוֹ׃

14 פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש

פּוֹטֵֽר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטֽוֹשׁ׃

15 מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם

מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת יְהֹוָה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃

16 למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין

לָמָּה־זֶּה מְחִיר בְּיַד־כְּסִיל לִקְנוֹת חׇכְמָה וְלֶב־אָֽיִן׃

17 בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד

בְּכׇל־עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵֽד׃

18 אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו

אָדָם חֲסַר־לֵב תּוֹקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵֽהוּ׃

19 אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר

אֹהֵֽב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶר׃

20 עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה

עִקֶּשׁ־לֵב לֹא יִמְצָא־טוֹב וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָֽה׃

21 ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל

יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ וְלֹא־יִשְׂמַח אֲבִי נָבָֽל׃

22 לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם

לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם׃

23 שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט

שֹׁחַד מֵחֵק רָשָׁע יִקָּח לְהַטּוֹת אׇרְחוֹת מִשְׁפָּֽט׃

24 את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ

אֶת־פְּנֵי מֵבִין חׇכְמָה וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה־אָֽרֶץ׃

25 כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו

כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיֽוֹלַדְתּֽוֹ׃

26 גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר

גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא־טוֹב לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל־יֹֽשֶׁר׃

27 חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה

חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת (וקר) [יְקַר־]רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָֽה׃

28 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון

גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבֽוֹן׃