מִשְׁלֵי 17
| טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב | 1 |
Better is a dry morsel with joy, than a house full of victims with strife.
| עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה | 2 |
A wise servant shall rule over foolish sons, and shall divide the inheritance among the brethren.
| מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה | 3 |
As silver is tried by fire, and gold in the furnace: so the Lord trieth the hearts.
| מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות | 4 |
The evil man obeyeth an unjust tongue: and the deceitful hearkeneth to lying lips.
| לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה | 5 |
He that despiseth the poor, reproacheth his Maker; and he that rejoiceth at another man’s ruin, shall not be unpunished.
| עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם | 6 |
Children’s children are the crown of old men: and the glory of children are their fathers.
| לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר | 7 |
Eloquent words do not become a fool, nor lying lips a prince.
| אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל | 8 |
The expectation of him that expecteth, is a most acceptable jewel: whithersoever he turneth himself, he understandeth wisely.
| מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף | 9 |
He that concealeth a transgression. seeketh friendships: he that repeateth it again, separateth friends.
| תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה | 10 |
A reproof availeth more with a wise man, than a hundred stripes with a fool.
| אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו | 11 |
An evil man always seeketh quarrels: but a cruel angel shall be sent against him.
| פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו | 12 |
It is better to meet a bear robbed of her whelps, than a fool trusting in his own folly.
| משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו | 13 |
He that rendereth evil for good, evil shall not depart from his house.
| פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש | 14 |
The beginning of quarrels is as when one letteth out water: before he suffereth reproach he forsaketh judgment.
| מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם | 15 |
He that justifieth the wicked, and he that condemneth the just, both are abominable before God.
| למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין | 16 |
What doth it avail a fool to have riches, seeing he cannot buy wisdom? He that maketh his house high, seeketh a downfall: and he that refuseth to learn, shall fall into evils.
| בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד | 17 |
He that is a friend loveth at all times: and a brother is proved in distress.
| אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו | 18 |
A foolish man will clap hands, when he is surety for his friend.
| אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר | 19 |
He that studieth discords, loveth quarrels: and he that exalteth his door, seeketh ruin.
| עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה | 20 |
He that is of a perverse heart, shall not find good: and he that perverteth his tongue, shall fall into evil.
| ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל | 21 |
A fool is born to his own disgrace: and even his father shall not rejoice in a fool.
| לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם | 22 |
A joyful mind maketh age flourishing: a sorrowful spirit drieth up the bones.
| שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט | 23 |
The wicked man taketh gifts out of the bosom, that he may pervert the paths of judgment.
| את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ | 24 |
Wisdom shineth in the face of the wise: the eyes of fools are in the ends of the earth.
| כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו | 25 |
A foolish son is the anger of the father: and the sorrow of the mother that bore him.
| גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר | 26 |
It is no good thing to do hurt to the just: nor to strike the prince, who judgeth right.
| חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה | 27 |
He that setteth bounds to his words. is knowing and wise: and the man of understanding is of a precious spirit.
| גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון | 28 |
Even a fool, if he will hold his peace shall be counted wise: and if he close his lips, a man of understanding.
