< מִשְׁלֵי 17 >
טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב | 1 |
Better is a dry morsel, and quietness therewith, than a house full of feasting [with] strife.
עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה | 2 |
A wise servant shall rule over a son that causeth shame, and shall have part in the inheritance among the brethren.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה | 3 |
The fining-pot is for silver, and the furnace for gold; but Jehovah trieth the hearts.
מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות | 4 |
The evil-doer giveth heed to iniquitous lips; the liar giveth ear to a mischievous tongue.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה | 5 |
Whoso mocketh a poor [man] reproacheth his Maker; he that is glad at calamity shall not be held innocent.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם | 6 |
Children's children are the crown of old men; and the glory of children are their fathers.
לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר | 7 |
Excellent speech becometh not a vile [man]; how much less do lying lips a noble!
אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל | 8 |
A gift is a precious stone in the eyes of the possessor: whithersoever it turneth it prospereth.
מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף | 9 |
He that covereth transgression seeketh love; but he that bringeth a matter up again separateth very friends.
תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה | 10 |
A reproof entereth more deeply into him that hath understanding than a hundred stripes into a fool.
אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו | 11 |
An evil [man] seeketh only rebellion; but a cruel messenger shall be sent against him.
פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו | 12 |
Let a bear robbed of her whelps meet a man rather than a fool in his folly.
משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו | 13 |
Whoso rewardeth evil for good, evil shall not depart from his house.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש | 14 |
The beginning of contention is [as] when one letteth out water; therefore leave off strife before it become vehement.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם | 15 |
He that justifieth the wicked, and he that condemneth the righteous, even they both are abomination to Jehovah.
למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין | 16 |
To what purpose is there a price in the hand of a fool to get wisdom, seeing [he] hath no sense?
בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד | 17 |
The friend loveth at all times, and a brother is born for adversity.
אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו | 18 |
A senseless man striketh hands, becoming surety for his neighbour.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר | 19 |
He loveth transgression that loveth a quarrel; he that maketh high his gate seeketh destruction.
עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה | 20 |
He that hath a perverse heart findeth no good; and he that shifteth about with his tongue falleth into evil.
ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל | 21 |
He that begetteth a fool [doeth it] to his sorrow, and the father of a vile [man] hath no joy.
לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם | 22 |
A joyful heart promoteth healing; but a broken spirit drieth up the bones.
שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט | 23 |
A wicked [man] taketh a gift out of the bosom, to pervert the paths of judgment.
את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ | 24 |
Wisdom is before him that hath understanding; but the eyes of a fool are in the ends of the earth.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו | 25 |
A foolish son is a grief to his father, and bitterness to her that bore him.
גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר | 26 |
To punish a righteous [man] is not good, nor to strike nobles because of [their] uprightness.
חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה | 27 |
He that hath knowledge spareth his words; and a man of understanding is of a cool spirit.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון | 28 |
Even a fool when he holdeth his peace is reckoned wise, [and] he that shutteth his lips, intelligent.