< מִשְׁלֵי 17 >

טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב 1
Better is a morsel with pleasure in peace, than a house [full] of many good things and unjust sacrifices, with strife.
עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה 2
A wise servant shall have rule over foolish masters, and shall divide portions among brethren.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה 3
As silver and gold are tried in a furnace, so are choice hearts with the Lord.
מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות 4
A bad man hearkens to the tongue of transgressors: but a righteous man attends not to false lips.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה 5
He that laughs at the poor provokes him that made him; and he that rejoices at the destruction of another shall not be held guiltless: but he that has compassion shall find mercy.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם 6
Children's children are the crown of old men; and their fathers are the glory of children. The faithful has the whole world full of wealth; but the faithless not even a farthing.
לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר 7
Faithful lips will not suit a fool; nor lying lips a just man.
אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל 8
Instruction is to them that use it a gracious reward; and whithersoever it may turn, it shall prosper.
מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף 9
He that conceals injuries seeks love; but he that hates to hide [them] separates friends and kindred.
תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה 10
A threat breaks down the heart of a wise man; but a fool, though scourged, understands not.
אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו 11
Every bad man stirs up strifes: but the Lord will send out against him an unmerciful messenger.
פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו 12
Care may befall a man of understanding; but fools will meditate evils.
משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו 13
Whoso rewards evil for good, evil shall not be removed from his house.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש 14
Rightful rule gives power to words; but sedition and strife precede poverty.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם 15
He that pronounces the unjust just, and the just unjust, is unclean and abominable with God.
למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין 16
Why has the fool wealth? for a senseless man will not be able to purchase wisdom. He that exalts his own house seeks ruin; and he that turns aside from instruction shall fall into mischief.
בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד 17
Have thou a friend for every time, and let brethren be useful in distress; for on this account are they born.
אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו 18
A foolish man applauds and rejoices over himself, [as he] also that becomes surety would make himself responsible for his own friends.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר 19
A lover of sin rejoices in strifes;
עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה 20
and the hard-hearted man comes not in for good. A man of a changeful tongue will fall into mischiefs;
ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל 21
and the heart of a fool is grief to its possessor. A father rejoices not over an uninstructed son; but a wise son gladdens his mother.
לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם 22
A glad heart promotes health; but the bones of a sorrowful man dry up.
שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט 23
The ways of a man who unjustly receives gifts in [his] bosom do not prosper; and an ungodly man perverts the ways of righteousness.
את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ 24
The countenance of a wise man is sensible; but the eyes of a fool [go] to the ends of the earth.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו 25
A foolish son [is a cause of] anger to his father, and grief to her that bore him.
גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר 26
[It is] not right to punish a righteous man, nor [is it] holy to plot against righteous princes.
חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה 27
He that forbears to utter a hard word is discreet, and a patient man is wise.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון 28
Wisdom shall be imputed to a fool who asks after wisdom: and he who holds his peace shall seem to be sensible.

< מִשְׁלֵי 17 >