מִשְׁלֵי 17
| טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב | 1 |
Better is a dry morsel, and quietness therewith, Than a house full of feasting with strife.
| עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה | 2 |
A servant that dealeth wisely shall have rule over a son that causeth shame, And shall have part in the inheritance among the brethren.
| מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה | 3 |
The refining pot is for silver, and the furnace for gold; But Jehovah trieth the hearts.
| מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות | 4 |
An evil-doer giveth heed to wicked lips; [And] a liar giveth ear to a mischievous tongue.
| לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה | 5 |
Whoso mocketh the poor reproacheth his Maker; [And] he that is glad at calamity shall not be unpunished.
| עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם | 6 |
Children’s children are the crown of old men; And the glory of children are their fathers.
| לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר | 7 |
Excellent speech becometh not a fool; Much less do lying lips a prince.
| אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל | 8 |
A bribe is [as] a precious stone in the eyes of him that hath it; Whithersoever it turneth, it prospereth.
| מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף | 9 |
He that covereth a transgression seeketh love; But he that harpeth on a matter separateth chief friends.
| תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה | 10 |
A rebuke entereth deeper into one that hath understanding Than a hundred stripes into a fool.
| אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו | 11 |
An evil man seeketh only rebellion; Therefore a cruel messenger shall be sent against him.
| פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו | 12 |
Let a bear robbed of her whelps meet a man, Rather than a fool in his folly.
| משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו | 13 |
Whoso rewardeth evil for good, Evil shall not depart from his house.
| פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש | 14 |
The beginning of strife is [as] when one letteth out water: Therefore leave off contention, before there is quarrelling.
| מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם | 15 |
He that justifieth the wicked, and he that condemneth the righteous, Both of them alike are an abomination to Jehovah.
| למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין | 16 |
Wherefore is there a price in the hand of a fool to buy wisdom, Seeing he hath no understanding?
| בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד | 17 |
A friend loveth at all times; And a brother is born for adversity.
| אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו | 18 |
A man void of understanding striketh hands, And becometh surety in the presence of his neighbor.
| אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר | 19 |
He loveth transgression that loveth strife: He that raiseth high his gate seeketh destruction.
| עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה | 20 |
He that hath a wayward heart findeth no good; And he that hath a perverse tongue falleth into mischief.
| ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל | 21 |
He that begetteth a fool [doeth it] to his sorrow; And the father of a fool hath no joy.
| לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם | 22 |
A cheerful heart is a good medicine; But a broken spirit drieth up the bones.
| שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט | 23 |
A wicked man receiveth a bribe out of the bosom, To pervert the ways of justice.
| את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ | 24 |
Wisdom is before the face of him that hath understanding; But the eyes of a fool are in the ends of the earth.
| כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו | 25 |
A foolish son is a grief to his father, And bitterness to her that bare him.
| גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר | 26 |
Also to punish the righteous is not good, [Nor] to smite the noble for [their] uprightness.
| חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה | 27 |
He that spareth his words hath knowledge; And he that is of a cool spirit is a man of understanding.
| גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון | 28 |
Even a fool, when he holdeth his peace, is counted wise; When he shutteth his lips, he is [esteemed as] prudent.
