< מִשְׁלֵי 17 >
טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב | 1 |
Bedre en tør Bid Brød med fred end Huset fuldt af Sul med Trætte.
עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה | 2 |
Klog Træl bliver Herre over dårlig Søn og får lod og del mellem brødre.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה | 3 |
Digel til Sølv og Ovn til Guld, men den, der prøver Hjerter, er HERREN.
מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות | 4 |
Den onde hører på onde Læber, Løgneren lytter til giftige Tunger.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה | 5 |
Hvo Fattigmand spotter, håner hans Skaber, den skadefro slipper ikke for Straf.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם | 6 |
De gamles Krone er Børnebørn, Sønners Stolthed er Fædre.
לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר | 7 |
Ypperlig Tale er ej for en Dåre, end mindre da Løgnfor den, som er ædel.
אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל | 8 |
Som en Troldsten er Gave i Giverens Øjne; hvorhen den end vender sig, gør den sin Virkning.
מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף | 9 |
Den, der dølger en Synd, søger Venskab, men den, der ripper op i en Sag, skiller Venner.
תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה | 10 |
Bedre virker Skænd på forstandig end hundrede Slag på en Tåbe.
אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו | 11 |
Den onde har kun Genstridigbed for, men et skånselsløst Bud er udsendt imod ham.
פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו | 12 |
Man kan møde en Bjørn, hvis Unger er taget, men ikke en Tåbe udi hans Dårskab.
משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו | 13 |
Den, der gengælder godt med ondt, fra hans Hus skal Vanheld ej vige.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש | 14 |
At yppe Strid er at åbne for Vand, hold derfor inde, før Strid bryder løs.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם | 15 |
At frikende skyldig og dømme uskyldig, begge Dele er HERREN en Gru.
למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין | 16 |
Hvad hjælper Penge i Tåbens Hånd til at købe ham Visdom, når Viddet mangler?
בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד | 17 |
Ven viser Kærlighed når som helst, Broder fødes til Hjælp i Nød.
אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו | 18 |
Mand uden Vid giver Håndslag og går i Borgen for Næsten.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר | 19 |
Ven af Kiv er Ven af Synd; at højne sin Dør er at attrå Fald.
עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה | 20 |
Ej finder man Lykke, når Hjertet er vrangt, man falder i Våde, når Tungen er falsk.
ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל | 21 |
Den, der avler en Tåbe, får Sorg, Dårens Fader er ikke glad.
לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם | 22 |
Glad Hjerte er godt for Legemet, nedslået Sind suger Marv af Benene.
שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט | 23 |
Den gudløse tager Gave i Løn for at bøje Rettens Gænge.
את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ | 24 |
Visdom står den forstandige for Øje, Tåbens Blik er ved Jordens Ende.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו | 25 |
Tåbelig Søn er sin Faders Sorg, Kvide for hende, som fødte ham.
גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר | 26 |
At straffe den, der har Ret, er ilde, værre endnu at slå de ædle.
חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה | 27 |
Den, som har Kundskab tøjler sin Tale, Mand med Forstand er koldblodig.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון | 28 |
Selv Dåren, der tier, gælder for viis, forstandig er den, der lukker sine Læber.