< מִשְׁלֵי 17 >
טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב | 1 |
设筵满屋,大家相争, 不如有块干饼,大家相安。
עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה | 2 |
仆人办事聪明,必管辖贻羞之子, 又在众子中同分产业。
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה | 3 |
鼎为炼银,炉为炼金; 惟有耶和华熬炼人心。
מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות | 4 |
行恶的,留心听奸诈之言; 说谎的,侧耳听邪恶之语。
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה | 5 |
戏笑穷人的,是辱没造他的主; 幸灾乐祸的,必不免受罚。
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם | 6 |
子孙为老人的冠冕; 父亲是儿女的荣耀。
לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר | 7 |
愚顽人说美言本不相宜, 何况君王说谎话呢?
אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל | 8 |
贿赂在馈送的人眼中看为宝玉, 随处运动都得顺利。
מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף | 9 |
遮掩人过的,寻求人爱; 屡次挑错的,离间密友。
תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה | 10 |
一句责备话深入聪明人的心, 强如责打愚昧人一百下。
אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו | 11 |
恶人只寻背叛, 所以必有严厉的使者奉差攻击他。
פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו | 12 |
宁可遇见丢崽子的母熊, 不可遇见正行愚妄的愚昧人。
משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו | 13 |
以恶报善的, 祸患必不离他的家。
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש | 14 |
纷争的起头如水放开, 所以,在争闹之先必当止息争竞。
מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם | 15 |
定恶人为义的,定义人为恶的, 这都为耶和华所憎恶。
למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין | 16 |
愚昧人既无聪明, 为何手拿价银买智慧呢?
בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד | 17 |
朋友乃时常亲爱, 弟兄为患难而生。
אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו | 18 |
在邻舍面前击掌作保 乃是无知的人。
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר | 19 |
喜爱争竞的,是喜爱过犯; 高立家门的,乃自取败坏。
עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה | 20 |
心存邪僻的,寻不着好处; 舌弄是非的,陷在祸患中。
ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל | 21 |
生愚昧子的,必自愁苦; 愚顽人的父毫无喜乐。
לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם | 22 |
喜乐的心乃是良药; 忧伤的灵使骨枯干。
שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט | 23 |
恶人暗中受贿赂, 为要颠倒判断。
את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ | 24 |
明哲人眼前有智慧; 愚昧人眼望地极。
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו | 25 |
愚昧子使父亲愁烦, 使母亲忧苦。
גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר | 26 |
刑罚义人为不善; 责打君子为不义。
חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה | 27 |
寡少言语的,有知识; 性情温良的,有聪明。
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון | 28 |
愚昧人若静默不言也可算为智慧; 闭口不说也可算为聪明。