מִשְׁלֵי 16
| לאדם מערכי-לב ומיהוה מענה לשון | 1 |
Hjartans rådleggjing høyrer menneskja til, men tunga fær svaret frå Herren.
| כל-דרכי-איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה | 2 |
Kvar mann tykkjer at hans eigi ferd er rein, men det er Herren som prøver ånderne.
| גל אל-יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך | 3 |
Legg verki dine på Herren, so skal tankarne dine få framgang.
| כל פעל יהוה למענהו וגם-רשע ליום רעה | 4 |
Herren hev gjort kvar ting til sitt endemål, ogso den ugudlege til uferdsdagen.
| תועבת יהוה כל-גבה-לב יד ליד לא ינקה | 5 |
Kvar ovmodig er ei gruv for Herren, du kann vera viss, han skal’kje verta urefst.
| בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע | 6 |
Med kjærleik og truskap vert misgjerning sona ut, med otte for Herren flyr ein frå det vonde.
| ברצות יהוה דרכי-איש גם-אויביו ישלם אתו | 7 |
Når Herren likar ferdi åt ein mann, so let han jamvel fiendarne halda fred med honom.
| טוב-מעט בצדקה-- מרב תבואות בלא משפט | 8 |
Betre er lite med rettferd enn innkomor store med urett.
| לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו | 9 |
Mannsens hjarta tenkjer ut sin veg, men Herren styrer hans stig.
| קסם על-שפתי-מלך במשפט לא ימעל-פיו | 10 |
Gudsord er på konungs lippor, i domen skal hans munn ei gjera mistak.
| פלס ומאזני משפט--ליהוה מעשהו כל-אבני-כיס | 11 |
Rett vegt og rette vegtskåler høyrer Herren til, hans verk er alle lodd i pungen.
| תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא | 12 |
Ugudleg åtferd er ein styggedom for kongar, for truna stend trygt ved rettferd.
| רצון מלכים שפתי-צדק ודבר ישרים יאהב | 13 |
Kongen likar rettferdige lippor, dei elskar den som segjer det som er rett.
| חמת-מלך מלאכי-מות ואיש חכם יכפרנה | 14 |
Konungs vreide er daude-bod, men ein vismann stiller vreiden.
| באור-פני-מלך חיים ורצונו כעב מלקוש | 15 |
I ljos frå konungs åsyn er det liv, og hans godhug er som ei regnsky um våren.
| קנה-חכמה--מה-טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף | 16 |
Å vinna visdom - kor mykje betre er det ei enn gull! Å vinna vit er meire verdt enn sylv.
| מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו | 17 |
Den vegen dei ærlege gjeng, er å fly frå vondt, den som agtar på sin veg, han varar si sjæl.
| לפני-שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח | 18 |
Fyre undergang gjeng ovmod, og stormod fyre fall.
| טוב שפל-רוח את-עניים (ענוים) מחלק שלל את-גאים | 19 |
Betre er med armingar å vera audmjuk enn skifta herfang med ovmodige.
| משכיל על-דבר ימצא-טוב ובוטח ביהוה אשריו | 20 |
Den som agtar på ordet, skal finna lukka, den som lit på Herren - sæl er han!
| לחכם-לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח | 21 |
Den vise i hjarta vert kalla vitug, og søtleik på lipporne aukar lærdom.
| מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת | 22 |
Klokskap er livsens kjelda for deim som eig han, men fåvit er refsing for fåvise folk.
| לב חכם ישכיל פיהו ועל-שפתיו יסיף לקח | 23 |
Vismanns hjarta gjer munnen hans vitug og aukar læra på lipporne hans.
| צוף-דבש אמרי-נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם | 24 |
Milde ord er honningdropar, søte for sjæli og lækjedom for beini.
| יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות | 25 |
Mang ein veg tykkjer folk er rett, men enden på honom er vegar til dauden.
| נפש עמל עמלה לו כי-אכף עליו פיהו | 26 |
Vinne-kars hunger onnar for honom, for hans eigen munn driv på.
| איש בליעל כרה רעה ועל-שפתיו (שפתו) כאש צרבת | 27 |
Ein låk mann grev ei ulukke-grav, og det logar som eld på lipporne hans.
| איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף | 28 |
Ein ranglyndt mann yppar trætta, og den som ber drøs, skil ven frå ven.
| איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא-טוב | 29 |
Ein valdsmann lokkar næsten sin, og leider han inn på ein veg som ei er god.
| עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה | 30 |
Den som let augo att, vil tenkja range tankar, den som knip lipporne i hop, set vondt i verk.
| עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא | 31 |
Grå hår er fager krans! Han er å vinna på rettferds veg.
| טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר | 32 |
Ein tolug mann er betre enn ei kjempa, og den som styrer hugen sin, stend yver den som tek ein by.
| בחיק יוטל את-הגורל ומיהוה כל-משפטו | 33 |
Dei kastar terningen i fanget, men all hans avgjerd kjem frå Herren.
