מִשְׁלֵי 16
| לאדם מערכי-לב ומיהוה מענה לשון | 1 |
Hominis est animam præparare: et Domini gubernare linguam.
| כל-דרכי-איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה | 2 |
Omnes viæ hominis patent oculis eius: spirituum ponderator est Dominus.
| גל אל-יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך | 3 |
Revela Domino opera tua, et dirigentur cogitationes tuæ.
| כל פעל יהוה למענהו וגם-רשע ליום רעה | 4 |
Universa propter semetipsum operatus est Dominus: impium quoque ad diem malum.
| תועבת יהוה כל-גבה-לב יד ליד לא ינקה | 5 |
Abominatio Domini est omnis arrogans: etiamsi manus ad manum fuerit, non est innocens. Initium viæ bonæ, facere iustitiam: accepta est autem apud Deum magis, quam immolare hostias.
| בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע | 6 |
Misericordia et veritate redimitur iniquitas: et in timore Domini declinatur a malo.
| ברצות יהוה דרכי-איש גם-אויביו ישלם אתו | 7 |
Cum placuerint Domino viæ hominis, inimicos quoque eius convertet ad pacem.
| טוב-מעט בצדקה-- מרב תבואות בלא משפט | 8 |
Melius est parum cum iustitia, quam multi fructus cum iniquitate.
| לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו | 9 |
Cor hominis disponit viam suam: sed Domini est dirigere gressus eius.
| קסם על-שפתי-מלך במשפט לא ימעל-פיו | 10 |
Divinatio in labiis regis, in iudicio non errabit os eius.
| פלס ומאזני משפט--ליהוה מעשהו כל-אבני-כיס | 11 |
Pondus et statera iudicia Domini sunt: et opera eius omnes lapides sacculi.
| תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא | 12 |
Abominabiles regi qui agunt impie: quoniam iustitia firmatur solium.
| רצון מלכים שפתי-צדק ודבר ישרים יאהב | 13 |
Voluntas regum labia iusta: qui recta loquitur, diligetur:
| חמת-מלך מלאכי-מות ואיש חכם יכפרנה | 14 |
Indignatio regis, nuncii mortis: et vir sapiens placabit eam.
| באור-פני-מלך חיים ורצונו כעב מלקוש | 15 |
In hilaritate vultus regis, vita: et clementia eius quasi imber serotinus.
| קנה-חכמה--מה-טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף | 16 |
Posside sapientiam, quia auro melior est: et acquire prudentiam, quia pretiosior est argento.
| מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו | 17 |
Semita iustorum declinat mala: custos animæ suæ servat viam suam.
| לפני-שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח | 18 |
Contritionem præcedit superbia: et ante ruinam exaltatur spiritus.
| טוב שפל-רוח את-עניים (ענוים) מחלק שלל את-גאים | 19 |
Melius est humiliari cum mitibus, quam dividere spolia cum superbis.
| משכיל על-דבר ימצא-טוב ובוטח ביהוה אשריו | 20 |
Eruditus in verbo reperiet bona: et qui sperat in Domino, beatus est.
| לחכם-לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח | 21 |
Qui sapiens est corde, appellabitur prudens: et qui dulcis eloquio, maiora percipiet.
| מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת | 22 |
Fons vitæ eruditio possidentis: doctrina stultorum fatuitas.
| לב חכם ישכיל פיהו ועל-שפתיו יסיף לקח | 23 |
Cor sapientis erudiet os eius: et labiis eius addet gratiam.
| צוף-דבש אמרי-נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם | 24 |
Favus mellis, composita verba: dulcedo animæ, sanitas ossium.
| יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות | 25 |
Est via quæ videtur homini recta: et novissima eius ducunt ad mortem.
| נפש עמל עמלה לו כי-אכף עליו פיהו | 26 |
Anima laborantis laborat sibi, quia compulit eum os suum:
| איש בליעל כרה רעה ועל-שפתיו (שפתו) כאש צרבת | 27 |
Vir impius fodit malum, et in labiis eius ignis ardescit.
| איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף | 28 |
Homo perversus suscitat lites: et verbosus separat principes.
| איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא-טוב | 29 |
Vir iniquus lactat amicum suum: et ducit eum per viam non bonam.
| עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה | 30 |
Qui attonitis oculis cogitat prava, mordens labia sua perficit malum.
| עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא | 31 |
Corona dignitatis senectus, quæ in viis iustitiæ reperietur.
| טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר | 32 |
Melior est patiens viro forti: et qui dominatur animo suo, expugnatore urbium.
| בחיק יוטל את-הגורל ומיהוה כל-משפטו | 33 |
Sortes mittuntur in sinum, sed a Domino temperantur.
