לאדם מערכי-לב ומיהוה מענה לשון | 1 |
לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵיְהֹוָה מַעֲנֵה לָשֽׁוֹן׃ |
כל-דרכי-איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה | 2 |
כׇּֽל־דַּרְכֵי־אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו וְתֹכֵן רוּחוֹת יְהֹוָֽה׃ |
גל אל-יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך | 3 |
גֹּל אֶל־יְהֹוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃ |
כל פעל יהוה למענהו וגם-רשע ליום רעה | 4 |
כֹּל פָּעַל יְהֹוָה לַֽמַּעֲנֵהוּ וְגַם־רָשָׁע לְיוֹם רָעָֽה׃ |
תועבת יהוה כל-גבה-לב יד ליד לא ינקה | 5 |
תּוֹעֲבַת יְהֹוָה כׇּל־גְּבַהּ־לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶֽה׃ |
בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע | 6 |
בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֺן וּבְיִרְאַת יְהֹוָה סוּר מֵרָֽע׃ |
ברצות יהוה דרכי-איש גם-אויביו ישלם אתו | 7 |
בִּרְצוֹת יְהֹוָה דַּרְכֵי־אִישׁ גַּם־אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּֽוֹ׃ |
טוב-מעט בצדקה-- מרב תבואות בלא משפט | 8 |
טוֹב־מְעַט בִּצְדָקָה מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּֽט׃ |
לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו | 9 |
לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהֹוָה יָכִין צַעֲדֽוֹ׃ |
קסם על-שפתי-מלך במשפט לא ימעל-פיו | 10 |
קֶסֶם ׀ עַֽל־שִׂפְתֵי־מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל־פִּֽיו׃ |
פלס ומאזני משפט--ליהוה מעשהו כל-אבני-כיס | 11 |
פֶּלֶס ׀ וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהֹוָה מַעֲשֵׂהוּ כׇּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃ |
תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא | 12 |
תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּֽא׃ |
רצון מלכים שפתי-צדק ודבר ישרים יאהב | 13 |
רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי־צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָֽב׃ |
חמת-מלך מלאכי-מות ואיש חכם יכפרנה | 14 |
חֲמַת־מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי־מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶֽנָּה׃ |
באור-פני-מלך חיים ורצונו כעב מלקוש | 15 |
בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקֽוֹשׁ׃ |
קנה-חכמה--מה-טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף | 16 |
קְֽנֹה־חׇכְמָה מַה־טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּֽסֶף׃ |
מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו | 17 |
מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּֽוֹ׃ |
לפני-שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח | 18 |
לִפְנֵי־שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רֽוּחַ׃ |
טוב שפל-רוח את-עניים (ענוים) מחלק שלל את-גאים | 19 |
טוֹב שְׁפַל־רוּחַ אֶת־[עֲנָוִים] (עניים) מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת־גֵּאִֽים׃ |
משכיל על-דבר ימצא-טוב ובוטח ביהוה אשריו | 20 |
מַשְׂכִּיל עַל־דָּבָר יִמְצָא־טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהֹוָה אַשְׁרָֽיו׃ |
לחכם-לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח | 21 |
לַֽחֲכַם־לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶֽקַח׃ |
מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת | 22 |
מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּֽלֶת׃ |
לב חכם ישכיל פיהו ועל-שפתיו יסיף לקח | 23 |
לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַל־שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶֽקַח׃ |
צוף-דבש אמרי-נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם | 24 |
צוּף־דְּבַשׁ אִמְרֵי־נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָֽצֶם׃ |
יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות | 25 |
יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃ |
נפש עמל עמלה לו כי-אכף עליו פיהו | 26 |
נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּֽי־אָכַף עָלָיו פִּֽיהוּ׃ |
איש בליעל כרה רעה ועל-שפתיו (שפתו) כאש צרבת | 27 |
אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל־[שְׂפָתוֹ] (שפתיו) כְּאֵשׁ צָרָֽבֶת׃ |
איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף | 28 |
אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּֽוּף׃ |
איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא-טוב | 29 |
אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא־טֽוֹב׃ |
עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה | 30 |
עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָֽה׃ |
עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא | 31 |
עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵֽא׃ |
טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר | 32 |
טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִֽיר׃ |
בחיק יוטל את-הגורל ומיהוה כל-משפטו | 33 |
בַּחֵיק יוּטַל אֶת־הַגּוֹרָל וּמֵיְהֹוָה כׇּל־מִשְׁפָּטֽוֹ׃ |