מִשְׁלֵי 15
| מענה-רך ישיב חמה ודבר-עצב יעלה-אף | 1 |
Gelinde Rede stillt den Grimm; verletzend Wort erregt den Zorn.
| לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת | 2 |
Des Weisen Zunge kleidet guten Sinn in schöne Form; der Mund des Toren spricht die nackte Torheit.
| בכל-מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים | 3 |
An jedem Orte sieht des Herren Aug die Bösen und die Guten.
| מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח | 4 |
Der Zunge Milde ist ein Lebensbaum; doch wenn darauf Verkehrtheit liegt, wirkt sie verstörend auf den Geist.
| אויל--ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערים | 5 |
Der Tor verschmäht die väterliche Zucht; wer auf die Rüge achtet, handelt klug.
| בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת | 6 |
Im Haus des Frommen findet Vorrat sich in Fülle; doch in des Frevlers Ernte liegt Zerrüttung.
| שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא-כן | 7 |
Der Weisen Lippen zeugen Wissen, doch nicht das Herz der Toren.
| זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו | 8 |
Der Frevler Opfer ist ein Greuel für den Herrn; doch das Gebet der Redlichen gefällt ihm wohl.
| תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב | 9 |
Der Weg der Frevler ist ein Greuel für den Herrn; das Streben nach der Tugend hat er gern.
| מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות | 10 |
Dem, der vom Pfade weicht, ist Rüge nicht willkommen; wer aber Mahnung haßt, muß sterben.
| שאול ואבדון נגד יהוה אף כי-לבות בני-אדם (Sheol h7585) | 11 |
Ganz offen liegen Unterwelt und Abgrund vor dem Herrn; um wieviel mehr der Menschen Herzen! (Sheol h7585)
| לא יאהב-לץ הוכח לו אל-חכמים לא ילך | 12 |
Der Spötter liebt nicht, daß man ihn vermahne; er geht nicht zu den Weisen.
| לב שמח ייטב פנים ובעצבת-לב רוח נכאה | 13 |
Ein fröhlich Herz macht auch das Antlitz freundlich; bedrückt ist das Gemüt bei Herzenskummer.
| לב נבון יבקש-דעת ופני (ופי) כסילים ירעה אולת | 14 |
Erkenntnis sucht des Klugen Herz; auf Torheit geht der Toren Miene aus.
| כל-ימי עני רעים וטוב-לב משתה תמיד | 15 |
Wohl sind des Armen Tage alle böse; doch ist er heiteren Gemüts, hat er beständig Festgelage.
| טוב-מעט ביראת יהוה-- מאוצר רב ומהומה בו | 16 |
Viel besser, wenig zu besitzen in der Furcht des Herrn, als reiche Schätze und dabei ein bös Gewissen.
| טוב ארחת ירק ואהבה-שם-- משור אבוס ושנאה-בו | 17 |
Viel besser ein Gericht Gemüse und dabei auch Liebe, als ein fettes Rind und Haß dabei.
| איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב | 18 |
Ein hitziger Mann erregt den Zank; wer aber sanft ist, stillt den Hader.
| דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה | 19 |
Der Weg des Furchtsamen gleicht einer Dornenhecke; der Pfad des Aufrechten ist wohl gebahnt.
| בן חכם ישמח-אב וכסיל אדם בוזה אמו | 20 |
Ein weiser Sohn versorgt den Vater reichlich; ein dummer Mensch vernachlässigt die Mutter.
| אולת שמחה לחסר-לב ואיש תבונה יישר-לכת | 21 |
Die Torheit bringt dem Unverständigen Gefahr; doch ebenen Weg geht der Vernünftige.
| הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום | 22 |
Die Pläne schlagen fehl, wo die Beratung fehlt; sind aber der Berater viel, so kommen sie zustande.
| שמחה לאיש במענה-פיו ודבר בעתו מה-טוב | 23 |
Ein jeder hört sich selber gern. Ein Wort zur rechten Zeit, wie selten!
| ארח חיים למעלה למשכיל-- למען סור משאול מטה (Sheol h7585) | 24 |
Hier oben gibt es für den Klugen einen Lebensweg, damit er fern sich hält dem Abgrund drunten. (Sheol h7585)
| בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה | 25 |
Wegreißt der Herr der Stolzen Haus; der Witwe Eigentum läßt er bestehen.
| תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי-נעם | 26 |
Ein Greuel für den Herrn sind boshafte Gedanken; doch rein sind Worte, freundlich ausgesprochen.
| עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה | 27 |
Es läßt der Geizhals die Familien darben; wer auf Vermögen nicht versessen ist, ernährt sie wohl.
| לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות | 28 |
Die Antwort überlegt des Frommen Herz; des Frevler Mund spricht unumwunden Bosheit.
| רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע | 29 |
Den Gottlosen ist fern der Herr; doch das Gebet der Frommen achtet er.
| מאור-עינים ישמח-לב שמועה טובה תדשן-עצם | 30 |
Ein freundlich Anblicken erfreut das Herz, und frohe Kunde labt den Leib.
| אזן--שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין | 31 |
Ein Ohr, das auf die Mahnung hört, die Leben spendet, weilt gerne mitten unter Weisen.
| פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב | 32 |
Wer Zucht verachtet, wirft sein Leben weg; doch wer auf Rüge hört, erkauft sich Leben.
| יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה | 33 |
Die Furcht des Herrn ist Grundlage der Weisheit, der Ehre geht voran die Demut.
