מִשְׁלֵי 15
| מענה-רך ישיב חמה ודבר-עצב יעלה-אף | 1 |
A soft answere brekith ire; an hard word reisith woodnesse.
| לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת | 2 |
The tunge of wise men ourneth kunnyng; the mouth of foolis buylith out foli.
| בכל-מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים | 3 |
In ech place the iyen of the Lord biholden good men, and yuel men.
| מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח | 4 |
A plesaunt tunge is the tre of lijf; but the tunge which is vnmesurable, schal defoule the spirit.
| אויל--ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערים | 5 |
A fool scorneth the techyng of his fadir; but he that kepith blamyngis, schal be maad wisere. Moost vertu schal be in plenteuouse riytfulnesse; but the thouytis of wickid men schulen be drawun vp bi the roote.
| בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת | 6 |
The hous of a iust man is moost strengthe; and disturbling is in the fruitis of a wickid man.
| שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא-כן | 7 |
The lippis of wise men schulen sowe abrood kunnyng; the herte of foolis schal be vnlijc.
| זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו | 8 |
The sacrifices of wickyd men ben abhomynable to the Lord; avowis of iust men ben plesaunt.
| תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב | 9 |
The lijf of the vnpitouse man is abhomynacioun to the Lord; he that sueth riytfulnesse, schal be loued of the Lord.
| מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות | 10 |
Yuel teching is of men forsakinge the weie of lijf; he that hatith blamyngis, schal die.
| שאול ואבדון נגד יהוה אף כי-לבות בני-אדם (Sheol h7585) | 11 |
Helle and perdicioun ben open bifor the Lord; hou myche more the hertis of sones of men. (Sheol h7585)
| לא יאהב-לץ הוכח לו אל-חכמים לא ילך | 12 |
A man ful of pestilence loueth not hym that repreueth him; and he goith not to wyse men.
| לב שמח ייטב פנים ובעצבת-לב רוח נכאה | 13 |
A ioiful herte makith glad the face; the spirit is cast doun in the morenyng of soule.
| לב נבון יבקש-דעת ופני (ופי) כסילים ירעה אולת | 14 |
The herte of a wijs man sekith techyng; and the mouth of foolis is fed with vnkunnyng.
| כל-ימי עני רעים וטוב-לב משתה תמיד | 15 |
Alle the daies of a pore man ben yuele; a sikir soule is a contynuel feeste.
| טוב-מעט ביראת יהוה-- מאוצר רב ומהומה בו | 16 |
Betere is a litil with the drede of the Lord, than many tresouris and vnfillable.
| טוב ארחת ירק ואהבה-שם-- משור אבוס ושנאה-בו | 17 |
It is betere to be clepid to wortis with charite, than with hatrede to a calf maad fat.
| איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב | 18 |
A wrathful man reisith chidyngis; he that is pacient, swagith chidyngis reisid.
| דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה | 19 |
The weie of slow men is an hegge of thornes; the weie of iust men is with out hirtyng.
| בן חכם ישמח-אב וכסיל אדם בוזה אמו | 20 |
A wise sone makith glad the fadir; and a fonned man dispisith his modir.
| אולת שמחה לחסר-לב ואיש תבונה יישר-לכת | 21 |
Foli is ioye to a fool; and a prudent man schal dresse hise steppis.
| הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום | 22 |
Thouytis ben distried, where no counsel is; but where many counseleris ben, tho ben confermyd.
| שמחה לאיש במענה-פיו ודבר בעתו מה-טוב | 23 |
A man is glad in the sentence of his mouth; and a couenable word is best.
| ארח חיים למעלה למשכיל-- למען סור משאול מטה (Sheol h7585) | 24 |
The path of lijf is on a lernyd man; that he bowe awei fro the laste helle. (Sheol h7585)
| בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה | 25 |
The Lord schal distrie the hows of proude men; and he schal make stidefast the coostis of a widewe.
| תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי-נעם | 26 |
Iuele thouytis is abhomynacioun of the Lord; and a cleene word moost fair schal be maad stidfast of hym.
| עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה | 27 |
He that sueth aueryce, disturblith his hous; but he that hatith yiftis schal lyue. Synnes ben purgid bi merci and feith; ech man bowith awei fro yuel bi the drede of the Lord.
| לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות | 28 |
The soule of a iust man bithenkith obedience; the mouth of wickid men is ful of yuelis.
| רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע | 29 |
The Lord is fer fro wickid men; and he schal here the preyers of iust men.
| מאור-עינים ישמח-לב שמועה טובה תדשן-עצם | 30 |
The liyt of iyen makith glad the soule; good fame makith fat the boonys.
| אזן--שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין | 31 |
The eere that herith the blamyngis of lijf, schal dwelle in the myddis of wise men.
| פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב | 32 |
He that castith awei chastisyng, dispisith his soule; but he that assentith to blamyngis, is pesible holdere of the herte.
| יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה | 33 |
The drede of the Lord is teching of wisdom; and mekenesse goith bifore glorie.
