< מִשְׁלֵי 15 >
מענה-רך ישיב חמה ודבר-עצב יעלה-אף | 1 |
Mildt svar stiller Vrede, saarende Ord vækker Nag.
לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת | 2 |
Vises Tunge drypper af Kundskab, Daarskab strømmer fra Taabers Mund.
בכל-מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים | 3 |
Alle Vegne er HERRENS Øjne, de udspejder onde og gode.
מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח | 4 |
Et Livets Træ er Tungens Mildhed, dens Falskhed giver Hjertesaar.
אויל--ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערים | 5 |
Daare lader haant om sin Faders Tugt, klog er den, som tager Vare paa Revselse.
בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת | 6 |
Den retfærdiges Hus har megen Velstand, den gudløses Høst lægges øde.
שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא-כן | 7 |
Vises Læber udstrør Kundskab, Taabers Hjerte er ikke ret.
זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו | 8 |
Gudløses Offer er HERREN en Gru, retsindiges Bøn har han Velbehag i.
תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב | 9 |
Den gudløses Færd er HERREN en Gru, han elsker den, der stræber efter Retfærd.
מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות | 10 |
Streng Tugt er for den, der forlader Vejen; den, der hader Revselse, dør.
שאול ואבדון נגד יהוה אף כי-לבות בני-אדם (Sheol ) | 11 |
Dødsrige og Afgrund ligger aabne for HERREN, endsige da Menneskebørnenes Hjerter. (Sheol )
לא יאהב-לץ הוכח לו אל-חכמים לא ילך | 12 |
Spotteren ynder ikke at revses, til Vismænd gaar han ikke.
לב שמח ייטב פנים ובעצבת-לב רוח נכאה | 13 |
Glad Hjerte giver venligt Ansigt, ved Hjertesorg bliver Modet brudt.
לב נבון יבקש-דעת ופני (ופי) כסילים ירעה אולת | 14 |
Den forstandiges Hjerte søger Kundskab, Taabers Mund lægger Vind paa Daarskab.
כל-ימי עני רעים וטוב-לב משתה תמיד | 15 |
Alle den armes Dage er onde, glad Hjerte er stadigt Gæstebud.
טוב-מעט ביראת יהוה-- מאוצר רב ומהומה בו | 16 |
Bedre lidet med HERRENS Frygt end store Skatte med Uro.
טוב ארחת ירק ואהבה-שם-- משור אבוס ושנאה-בו | 17 |
Bedre en Ret Grønt med Kærlighed end fedet Okse og Had derhos.
איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב | 18 |
Vredladen Mand vækker Splid, sindig Mand stiller Trætte.
דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה | 19 |
Den lades Vej er spærret af Tjørn, de flittiges Sti er banet.
בן חכם ישמח-אב וכסיל אדם בוזה אמו | 20 |
Viis Søn glæder sin Fader, Taabe til Menneske foragter sin Moder.
אולת שמחה לחסר-לב ואיש תבונה יישר-לכת | 21 |
Daarskab er Glæde for Mand uden Vid, Mand med Indsigt gaar lige frem.
הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום | 22 |
Er der ikke holdt Raad, saa mislykkes Planer, de lykkes, naar mange raadslaar.
שמחה לאיש במענה-פיו ודבר בעתו מה-טוב | 23 |
Mand er glad, naar hans Mund kan svare, hvor godt er et Ord i rette Tid.
ארח חיים למעלה למשכיל-- למען סור משאול מטה (Sheol ) | 24 |
Den kloge gaar opad paa Livets Vej for at undgaa Dødsriget nedentil. (Sheol )
בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה | 25 |
Hovmodiges Hus river HERREN bort, han fastsætter Enkens Skel.
תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי-נעם | 26 |
Onde Tanker er HERREN en Gru, men hulde Ord er rene.
עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה | 27 |
Den øder sit Hus, hvem Vinding er alt; men leve skal den, der hader Gave.
לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות | 28 |
Den retfærdiges Hjerte tænker, før det svarer, gudløses Mund lader ondt strømme ud.
רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע | 29 |
HERREN er gudløse fjern, men hører retfærdiges Bøn.
מאור-עינים ישמח-לב שמועה טובה תדשן-עצם | 30 |
Milde Øjne fryder Hjertet, godt Bud giver Marv i Benene.
אזן--שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין | 31 |
Øret, der lytter til Livsens Revselse, vil gerne dvæle iblandt de vise.
פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב | 32 |
Hvo Tugt forsmaar, lader haant om sin Sjæl, men Vid fanger den, der lytter til Revselse.
יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה | 33 |
HERRENS Frygt er Tugt til Visdom, Ydmyghed først og siden Ære.