< מִשְׁלֵי 15 >
מענה-רך ישיב חמה ודבר-עצב יעלה-אף | 1 |
Et mildt Svar dæmper Vrede; men et bittert Ord vækker Fortørnelse.
לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת | 2 |
De vises Tunge giver god Kundskab, men Daarers Mund udgyder Taabelighed.
בכל-מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים | 3 |
Herrens Øjne ere alle Vegne, og de beskue onde og gode.
מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח | 4 |
Tungens Blidhed er et Livsens Træ; men Forvendthed ved den er Sønderknuselse i Aanden.
אויל--ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערים | 5 |
Daaren foragter sin Faders Tugtelse; men den, som agter paa Revselse, handler klogt.
בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת | 6 |
I den retfærdiges Hus er meget Gods; men der er Forstyrrelse i den ugudeliges Indtægt.
שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא-כן | 7 |
De vises Læber udstrø Kundskab; men Daarernes Hjerte er ikke saa.
זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו | 8 |
De ugudeliges Offer er Herren en Vederstyggelighed; men de oprigtiges Bøn er ham en Velbehagelighed.
תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב | 9 |
De ugudeliges Vej er Herren en Vederstyggelighed; men den, som stræber efter Retfærdighed, elsker han:
מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות | 10 |
Streng Tugt venter den, som forlader Stien; den, som hader Irettesættelse, skal dø.
שאול ואבדון נגד יהוה אף כי-לבות בני-אדם (Sheol ) | 11 |
Dødsriget og Afgrunden ligge aabenbare for Herren, meget mere Menneskens Børns Hjerter. (Sheol )
לא יאהב-לץ הוכח לו אל-חכמים לא ילך | 12 |
En Spotter elsker ikke den, som sætter ham i Rette, han gaar ikke til de vise.
לב שמח ייטב פנים ובעצבת-לב רוח נכאה | 13 |
Et glad Hjerte gør Ansigtet livligt; men ved Hjertets Bekymring nedslaas Modet.
לב נבון יבקש-דעת ופני (ופי) כסילים ירעה אולת | 14 |
Den forstandiges Hjerte søger Kundskab, men Daarers Mund finder Behag i Taabelighed.
כל-ימי עני רעים וטוב-לב משתה תמיד | 15 |
Alle den elendiges Dage ere onde; men et glad Hjerte er et bestandigt Gæstebud.
טוב-מעט ביראת יהוה-- מאוצר רב ומהומה בו | 16 |
Bedre er lidet med Herrens Frygt end stort Liggendefæ med Uro.
טוב ארחת ירק ואהבה-שם-- משור אבוס ושנאה-בו | 17 |
Bedre er en Ret grønne Urter, naar der er Kærlighed hos, end en fed Okse, naar der er Had hos.
איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב | 18 |
En hidsig Mand opvækker Trætte, men en langmodig dæmper Kiv.
דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה | 19 |
Den lades Vej er som et Tjørnegærde; men de oprigtiges Sti er banet.
בן חכם ישמח-אב וכסיל אדם בוזה אמו | 20 |
En viis Søn glæder sin Fader; men et daarligt Menneske foragter sin Moder.
אולת שמחה לחסר-לב ואיש תבונה יישר-לכת | 21 |
Daarskab er en Glæde for den, som fattes Forstand, men en forstandig Mand vandrer ret frem.
הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום | 22 |
Anslag blive til intet, naar der ikke er holdt Raad; men hvor der er mange Raadgivere, der bestaa de.
שמחה לאיש במענה-פיו ודבר בעתו מה-טוב | 23 |
Glæde har en Mand af sin Munds Svar; og et Ord i rette Tid — hvor godt!
ארח חיים למעלה למשכיל-- למען סור משאול מטה (Sheol ) | 24 |
Livsens Vej opadtil gaar den forstandige for at undgaa Dødsriget nedadtil. (Sheol )
בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה | 25 |
Herren nedriver de hovmodiges Hus; men han stadfæster Enkens Landemærke.
תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי-נעם | 26 |
Den ondes Anslag ere Herren en Vederstyggelighed; men Lifligheds Ord ere rene.
עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה | 27 |
Den, som jager efter Vinding, forstyrrer sit Hus; men den, som hader Gaver, skal leve.
לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות | 28 |
Den retfærdiges Hjerte betænker sig paa at svare; men de ugudeliges Mund udgyder onde Ting.
רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע | 29 |
Herren er langt borte fra de ugudelige, men hører de retfærdiges Bøn.
מאור-עינים ישמח-לב שמועה טובה תדשן-עצם | 30 |
Lys for Øjnene glæder Hjertet; et godt Budskab giver Marv i Benene.
אזן--שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין | 31 |
Det Øre, som hører efter Irettesættelse til Livet, han tager Bo midt iblandt de vise.
פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב | 32 |
Den, som lader Tugt fare, foragter sin Sjæl; men den, som hører efter Irettesættelse, forhverver sig Forstand.
יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה | 33 |
Herrens Frygt er Tugt til Visdom, og Ydmyghed gaar foran Ære.