< מִשְׁלֵי 15 >

מענה-רך ישיב חמה ודבר-עצב יעלה-אף 1
Et mildt Svar dæmper Vrede; men et bittert Ord vækker Fortørnelse.
לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת 2
De vises Tunge giver god Kundskab, men Daarers Mund udgyder Taabelighed.
בכל-מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים 3
Herrens Øjne ere alle Vegne, og de beskue onde og gode.
מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח 4
Tungens Blidhed er et Livsens Træ; men Forvendthed ved den er Sønderknuselse i Aanden.
אויל--ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערים 5
Daaren foragter sin Faders Tugtelse; men den, som agter paa Revselse, handler klogt.
בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת 6
I den retfærdiges Hus er meget Gods; men der er Forstyrrelse i den ugudeliges Indtægt.
שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא-כן 7
De vises Læber udstrø Kundskab; men Daarernes Hjerte er ikke saa.
זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו 8
De ugudeliges Offer er Herren en Vederstyggelighed; men de oprigtiges Bøn er ham en Velbehagelighed.
תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב 9
De ugudeliges Vej er Herren en Vederstyggelighed; men den, som stræber efter Retfærdighed, elsker han:
מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות 10
Streng Tugt venter den, som forlader Stien; den, som hader Irettesættelse, skal dø.
שאול ואבדון נגד יהוה אף כי-לבות בני-אדם (Sheol h7585) 11
Dødsriget og Afgrunden ligge aabenbare for Herren, meget mere Menneskens Børns Hjerter. (Sheol h7585)
לא יאהב-לץ הוכח לו אל-חכמים לא ילך 12
En Spotter elsker ikke den, som sætter ham i Rette, han gaar ikke til de vise.
לב שמח ייטב פנים ובעצבת-לב רוח נכאה 13
Et glad Hjerte gør Ansigtet livligt; men ved Hjertets Bekymring nedslaas Modet.
לב נבון יבקש-דעת ופני (ופי) כסילים ירעה אולת 14
Den forstandiges Hjerte søger Kundskab, men Daarers Mund finder Behag i Taabelighed.
כל-ימי עני רעים וטוב-לב משתה תמיד 15
Alle den elendiges Dage ere onde; men et glad Hjerte er et bestandigt Gæstebud.
טוב-מעט ביראת יהוה-- מאוצר רב ומהומה בו 16
Bedre er lidet med Herrens Frygt end stort Liggendefæ med Uro.
טוב ארחת ירק ואהבה-שם-- משור אבוס ושנאה-בו 17
Bedre er en Ret grønne Urter, naar der er Kærlighed hos, end en fed Okse, naar der er Had hos.
איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב 18
En hidsig Mand opvækker Trætte, men en langmodig dæmper Kiv.
דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה 19
Den lades Vej er som et Tjørnegærde; men de oprigtiges Sti er banet.
בן חכם ישמח-אב וכסיל אדם בוזה אמו 20
En viis Søn glæder sin Fader; men et daarligt Menneske foragter sin Moder.
אולת שמחה לחסר-לב ואיש תבונה יישר-לכת 21
Daarskab er en Glæde for den, som fattes Forstand, men en forstandig Mand vandrer ret frem.
הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום 22
Anslag blive til intet, naar der ikke er holdt Raad; men hvor der er mange Raadgivere, der bestaa de.
שמחה לאיש במענה-פיו ודבר בעתו מה-טוב 23
Glæde har en Mand af sin Munds Svar; og et Ord i rette Tid — hvor godt!
ארח חיים למעלה למשכיל-- למען סור משאול מטה (Sheol h7585) 24
Livsens Vej opadtil gaar den forstandige for at undgaa Dødsriget nedadtil. (Sheol h7585)
בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה 25
Herren nedriver de hovmodiges Hus; men han stadfæster Enkens Landemærke.
תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי-נעם 26
Den ondes Anslag ere Herren en Vederstyggelighed; men Lifligheds Ord ere rene.
עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה 27
Den, som jager efter Vinding, forstyrrer sit Hus; men den, som hader Gaver, skal leve.
לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות 28
Den retfærdiges Hjerte betænker sig paa at svare; men de ugudeliges Mund udgyder onde Ting.
רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע 29
Herren er langt borte fra de ugudelige, men hører de retfærdiges Bøn.
מאור-עינים ישמח-לב שמועה טובה תדשן-עצם 30
Lys for Øjnene glæder Hjertet; et godt Budskab giver Marv i Benene.
אזן--שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין 31
Det Øre, som hører efter Irettesættelse til Livet, han tager Bo midt iblandt de vise.
פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב 32
Den, som lader Tugt fare, foragter sin Sjæl; men den, som hører efter Irettesættelse, forhverver sig Forstand.
יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה 33
Herrens Frygt er Tugt til Visdom, og Ydmyghed gaar foran Ære.

< מִשְׁלֵי 15 >