מִשְׁלֵי 14
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו | 1 |
Kvinners visdom bygger sitt hus, men dårskap river det ned med sine hender.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו | 2 |
Den som vandrer i opriktighet, frykter Herren; men den som går krokveier, forakter ham.
| בפי-אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם | 3 |
I dårens munn er et ris for hans overmot, men de vises leber er deres vern.
| באין אלפים אבוס בר ורב-תבואות בכח שור | 4 |
Hvor det ingen okser er, der er krybben tom; men rikelig vinning kommer ved oksens kraft.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר | 5 |
Trofast vidne lyver ikke, men den som taler løgn, er et falskt vidne.
| בקש-לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל | 6 |
Spotteren søker visdom, men finner den ikke; men for den forstandige er kunnskap lett å vinne.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל-ידעת שפתי-דעת | 7 |
Når du går fra en dåre, har du ikke funnet forstand på hans leber.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה | 8 |
Den klokes visdom er at han forstår sin vei, men dårers dårskap er at de bedrar sig selv.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון | 9 |
Dårer spottes av sitt eget skyldoffer, men blandt de opriktige råder Guds velbehag.
| לב--יודע מרת נפשו ובשמחתו לא-יתערב זר | 10 |
Hjertet kjenner sin egen bitre smerte, og i dets glede blander ingen fremmed sig.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח | 11 |
De ugudeliges hus skal ødelegges, men de opriktiges telt skal blomstre.
| יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות | 12 |
Mangen vei tykkes en mann rett, men enden på det er dødens veier.
| גם-בשחק יכאב-לב ואחריתה שמחה תוגה | 13 |
Endog under latter har hjertet smerte, og enden på gleden er sorg.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב | 14 |
Av sin ferd skal den frafalne mettes, og en god mann holder sig borte fra ham.
| פתי יאמין לכל-דבר וערום יבין לאשרו | 15 |
Den enfoldige tror hvert ord, men den kloke akter på sine skritt.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח | 16 |
Den vise frykter og holder sig fra det onde, men dåren er overmodig og trygg.
| קצר-אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא | 17 |
Den bråsinte gjør dårskap, og en svikefull mann blir hatet.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת | 18 |
De enfoldige har fått dårskap i arv, men de kloke krones med kunnskap.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על-שערי צדיק | 19 |
De onde må bøie sig for de gode, og de ugudelige ved den rettferdiges porter.
| גם-לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים | 20 |
Endog av sin venn blir den fattige hatet; men de som elsker en rik, er mange.
| בז-לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו | 21 |
Den som forakter sin næste, synder; men salig er den som ynkes over arminger.
| הלוא-יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב | 22 |
Skal ikke de fare vill som tenker ut det som ondt er? Men miskunnhet og trofasthet times dem som optenker godt.
| בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור | 23 |
Ethvert møiefullt arbeid gir vinning, men tomt snakk fører bare til tap.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת | 24 |
De vises rikdom er deres krone, men dårenes dårskap er og blir dårskap.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה | 25 |
Et sanndru vidne frelser liv, men den som taler løgn, er full av svik.
| ביראת יהוה מבטח-עז ולבניו יהיה מחסה | 26 |
Den som frykter Herren, har et sterkt vern, og for hans barn skal Herren være en tilflukt.
| יראת יהוה מקור חיים-- לסור ממקשי מות | 27 |
Å frykte Herren er en livsens kilde, så en slipper fra dødens snarer.
| ברב-עם הדרת-מלך ובאפס לאם מחתת רזון | 28 |
Meget folk er kongens ære, men mangel på folk er fyrstens fall.
| ארך אפים רב-תבונה וקצר-רוח מרים אולת | 29 |
Den langmodige har stor forstand, men den bråsinte viser stor dårskap.
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה | 30 |
Et saktmodig hjerte er legemets liv, men hissighet er råttenhet i benene.
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון | 31 |
Den som trykker en arming, håner hans skaper, men den som har medynk med den fattige, ærer skaperen.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק | 32 |
Når ulykken rammer den ugudelige, kastes han over ende; men den rettferdige er frimodig i døden.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע | 33 |
I den forstandiges hjerte holder visdommen sig stille, men i dårers indre gir den sig til kjenne.
| צדקה תרומם-גוי וחסד לאמים חטאת | 34 |
Rettferdighet ophøier et folk, men synden er folkenes vanære.
| רצון-מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש | 35 |
En klok tjener vinner kongens yndest, men over en dårlig tjener kommer hans vrede.
