< מִשְׁלֵי 14 >

חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו 1
Ein Haus baut sich Frau Weisheit; die Torheit reißt's mit ihrer Hand zusammen.
הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו 2
Wer in Geradheit wandelt, der hat Furcht vorm Herrn; wer krumme Wege geht, verachtet ihn.
בפי-אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם 3
Im Torenmund liegt eine Angelrute; den Weisen dienen ihre Lippen zur Bewahrung.
באין אלפים אבוס בר ורב-תבואות בכח שור 4
Wenn keine Rinder da, so bleibt die Krippe sauber; doch durch der Stiere Kraft wird reichlicher Ertrag.
עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר 5
Nicht trügt der Wahrheit Zeuge; doch Lügen spricht der falsche Zeuge.
בקש-לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל 6
Nach Weisheit sucht der Spötter, doch vergeblich; Erkenntnis ist für Kluge etwas Leichtes.
לך מנגד לאיש כסיל ובל-ידעת שפתי-דעת 7
Geh aus dem Weg dem Toren! Dann mußt du nicht Bekanntschaft mit dem Anwalt machen.
חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה 8
Des Klugen Vorsicht ist es, auf den Weg zu achten; der Toren Leichtsinn bringt Enttäuschung.
אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון 9
Die Schuld vermittelt zwischen Schurken, und zwischen Redlichen der gute Wille.
לב--יודע מרת נפשו ובשמחתו לא-יתערב זר 10
Das Herz kennt seinen Seelenschmerz am besten; und auch in seine Freude kann ein Fremder sich nicht mischen.
בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח 11
Das Haus der Frevler wird vertilgt; der Redlichen Gezelt erblüht.
יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות 12
Gar mancher Weg dünkt einem Mann gerade; doch schließlich sind es Todeswege.
גם-בשחק יכאב-לב ואחריתה שמחה תוגה 13
Sogar beim Lachen kann das Herz sich grämen; der Freude Ende ist oft Gram.
מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב 14
Der Eingebildete wird satt von seinen Wegen, der Tüchtige von seinen Werken.
פתי יאמין לכל-דבר וערום יבין לאשרו 15
Der Törichte traut jedem Ding; ein kluger Mann geht einer Sache auf den Grund.
חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח 16
Der Weise fürchtet sich und meidet die Gefahr; der Tor geht eine Wette mit ihr ein und fühlt sich sicher.
קצר-אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא 17
Der Ungeduldige macht Törichtes; ein ränkevoller Mensch wird nur gehaßt.
נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת 18
Die Toren haben Torheit im Besitz; der Klugen Diadem ist Einsicht.
שחו רעים לפני טובים ורשעים על-שערי צדיק 19
Vor Gutem müssen sich die Schlechten beugen, und Frevler sitzen an des Frommen Türen.
גם-לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים 20
Selbst seinem Freunde ist der Arme widerwärtig; doch derer, die den Reichen lieben, sind es viele.
בז-לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו 21
Wer seinen Nächsten nicht beachtet, der versündigt sich; wohl dem, der sich der Elenden erbarmt!
הלוא-יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב 22
Die Böses planen, täuschen sich auch gegenseitig; doch Lieb und Treue herrscht bei denen, die da Gutes planen.
בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור 23
Durch Arbeit nur schafft man Gewinn, doch bloßes Reden führt zu nichts.
עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת 24
Der Klugen Diadem ist ihre Klugheit; der Toren Diadem ist Torheit.
מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה 25
Ein Lebensretter ist der Wahrheit Zeuge; wer Lügen spricht, bewirkt Enttäuschung.
ביראת יהוה מבטח-עז ולבניו יהיה מחסה 26
An Gottesfurcht besitzt man eine starke Burg; so kann man Schutz den eigenen Kindern bieten.
יראת יהוה מקור חיים-- לסור ממקשי מות 27
Die Furcht des Herrn - ein Lebensborn, daß man des Todes Stricke meide.
ברב-עם הדרת-מלך ובאפס לאם מחתת רזון 28
Des Königs Ruhm besteht in seines Volkes Massen; vom Leutemangel kommt des Fürsten Sturz.
ארך אפים רב-תבונה וקצר-רוח מרים אולת 29
Wer langmütig, ist reich an Einsicht; wer ungeduldig, steigert seine Torheit.
חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה 30
Des Leibes Leben ist gelassener Sinn; wie Wurmfraß im Gebein ist Leidenschaft.
עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון 31
Wer den Geringen drückt, der lästert dessen Schöpfer; doch wer des Armen sich erbarmt, der gibt ihm Ehre.
ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק 32
Der Frevler wird durch seine Schlechtigkeit gestürzt; der Fromme hat bei seinem Tod noch Hoffnung.
בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע 33
In eines Klugen Herzen ruht die Weisheit stille; sie wird verurteilt bei den Toren.
צדקה תרומם-גוי וחסד לאמים חטאת 34
Die Tugend führt ein Volk zur Höhe; Krebsschaden der Nationen ist das Laster.
רצון-מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש 35
Die Huld des Königs sollte einem tüchtigen Diener werden; sein Grimm den Unbrauchbaren treffen!

< מִשְׁלֵי 14 >