< מִשְׁלֵי 14 >
חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו | 1 |
Every wise woman buildeth her house: but the foolish plucketh it down with her own hands.
הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו | 2 |
He that walketh in his uprightness feareth the LORD: but he that is perverse in his ways despiseth him.
בפי-אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם | 3 |
In the mouth of the foolish is a rod of pride: but the lips of the wise shall preserve them.
באין אלפים אבוס בר ורב-תבואות בכח שור | 4 |
Where no oxen are, the crib is clean: but much increase is by the strength of the ox.
עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר | 5 |
A faithful witness will not lie: but a false witness uttereth lies.
בקש-לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל | 6 |
A scorner seeketh wisdom, and [findeth it] not: but knowledge is easy unto him that hath understanding.
לך מנגד לאיש כסיל ובל-ידעת שפתי-דעת | 7 |
Go into the presence of a foolish man, and thou shalt not perceive [in him] the lips of knowledge.
חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה | 8 |
The wisdom of the prudent is to understand his way: but the folly of fools is deceit.
אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון | 9 |
The foolish make a mock at guilt: but among the upright there is good will.
לב--יודע מרת נפשו ובשמחתו לא-יתערב זר | 10 |
The heart knoweth its own bitterness; and a stranger doth not intermeddle with its joy.
בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח | 11 |
The house of the wicked shall be overthrown: but the tent of the upright shall flourish.
יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות | 12 |
There is a way which seemeth right unto a man, but the end thereof are the ways of death.
גם-בשחק יכאב-לב ואחריתה שמחה תוגה | 13 |
Even in laughter the heart is sorrowful; and the end of mirth is heaviness.
מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב | 14 |
The backslider in heart shall be filled with his own ways: and a good man [shall be satisfied] from himself.
פתי יאמין לכל-דבר וערום יבין לאשרו | 15 |
The simple believeth every word: but the prudent man looketh well to his going.
חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח | 16 |
A wise man feareth, and departeth from evil: but the fool beareth himself insolently, and is confident.
קצר-אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא | 17 |
He that is soon angry will deal foolishly: and a man of wicked devices is hated.
נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת | 18 |
The simple inherit folly: but the prudent are crowned with knowledge.
שחו רעים לפני טובים ורשעים על-שערי צדיק | 19 |
The evil bow before the good; and the wicked at the gates of the righteous.
גם-לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים | 20 |
The poor is hated even of his own neighbour: but the rich hath many friends.
בז-לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו | 21 |
He that despiseth his neighbour sinneth: but he that hath pity on the poor, happy is he.
הלוא-יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב | 22 |
Do they not err that devise evil? but mercy and truth [shall be to] them that devise good.
בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור | 23 |
In all labour there is profit: but the talk of the lips [tendeth] only to penury.
עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת | 24 |
The crown of the wise is their riches: [but] the folly of fools is [only] folly.
מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה | 25 |
A true witness delivereth souls: but he that uttereth lies [causeth] deceit.
ביראת יהוה מבטח-עז ולבניו יהיה מחסה | 26 |
In the fear of the LORD is strong confidence: and his children shall have a place of refuge.
יראת יהוה מקור חיים-- לסור ממקשי מות | 27 |
The fear of the LORD is a fountain of life, to depart from the snares of death.
ברב-עם הדרת-מלך ובאפס לאם מחתת רזון | 28 |
In the multitude of people is the king’s glory: but in the want of people is the destruction of the prince.
ארך אפים רב-תבונה וקצר-רוח מרים אולת | 29 |
He that is slow to anger is of great understanding: but he that is hasty of spirit exalteth folly.
חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה | 30 |
A sound heart is the life of the flesh: but envy is the rottenness of the bones.
עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון | 31 |
He that oppresseth the poor reproacheth his Maker: but he that hath mercy on the needy honoureth him.
ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק | 32 |
The wicked is thrust down in his evil-doing: but the righteous hath hope in his death.
בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע | 33 |
Wisdom resteth in the heart of him that hath understanding: but [that which is] in the inward part of fools is made known.
צדקה תרומם-גוי וחסד לאמים חטאת | 34 |
Righteousness exalteth a nation: but sin is a reproach to any people.
רצון-מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש | 35 |
The king’s favour is toward a servant that dealeth wisely: but his wrath shall be [against] him that causeth shame.