מִשְׁלֵי 14
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו | 1 |
Visdom bygger sit hus, dårskabs hænder river det ned.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו | 2 |
Hvo redeligt vandrer, frygter HERREN, men den, som går Krogveje, agter ham ringe.
| בפי-אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם | 3 |
I Dårens Mund er Ris til hans Ryg, for de vise står Læberne Vagt.
| באין אלפים אבוס בר ורב-תבואות בכח שור | 4 |
Når der ikke er Okser, er Laden tom, ved Tyrens Kraft bliver Høsten stor.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר | 5 |
Sanddru Vidne lyver ikke, det falske Vidne farer med Løgn.
| בקש-לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל | 6 |
Spotter søger Visdom, men finder den ikke, til Kundskab kommer forstandig let.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל-ידעת שפתי-דעת | 7 |
Gå fra en Mand, som er en Tåbe, der mærker du intet til Kundskabs Læber.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה | 8 |
Den kloge i sin Visdom er klar på sin Vej, men Tåbers Dårskab er Svig.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון | 9 |
Med Dårer driver Skyldofret Spot, men Velvilje råder iblandt retsindige.
| לב--יודע מרת נפשו ובשמחתו לא-יתערב זר | 10 |
Hjertet kender sin egen Kvide, fremmede blander sig ej i dets Glæde.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח | 11 |
Gudløses Hus lægges øde, retsindiges Telt står i Blomst.
| יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות | 12 |
Mangen Vej synes Manden ret, og så er dens Ende dog Dødens Veje.
| גם-בשחק יכאב-לב ואחריתה שמחה תוגה | 13 |
Selv under Latter kan Hjertet lide, og Glædens Ende er Kummer.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב | 14 |
Af sine Veje mættes den frafaldne, af sine Gerninger den, som er god.
| פתי יאמין לכל-דבר וערום יבין לאשרו | 15 |
Den tankeløse tror hvert Ord, den kloge overtænker sine Skridt.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח | 16 |
Den vise ængstes og skyr det onde, Tåben buser sorgløs på.
| קצר-אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא | 17 |
Den hidsige bærer sig tåbeligt ad, man hader rænkefuld Mand.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת | 18 |
De tankeløse giver dårskab i Arv, de kloge efterlader sig Kundskab.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על-שערי צדיק | 19 |
Onde må bukke for gode, gudløse stå ved retfærdiges Døre.
| גם-לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים | 20 |
Fattigmand hades endog af sin Ven, men Rigmands Venner er mange.
| בז-לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו | 21 |
Den, der foragter sin Næste, synder, lykkelig den, der har Medynk med arme.
| הלוא-יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב | 22 |
De, som virker ondt, farer visselig vild; de, som virker godt, finder Nåde og Trofasthed.
| בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור | 23 |
Ved al Slags Møje vindes der noget, Mundsvejr volder kun Tab.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת | 24 |
De vises Krone er Kløgt, Tåbers Krans er Dårskab.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה | 25 |
Sanddru Vidne frelser Sjæle; den, som farer med Løgn, bedrager.
| ביראת יהוה מבטח-עז ולבניו יהיה מחסה | 26 |
Den stærkes Tillid er HERRENs Frygt, hans Sønner skal have en Tilflugt.
| יראת יהוה מקור חיים-- לסור ממקשי מות | 27 |
HERRENs Frygt er en Livsens Kilde, derved undgås Dødens Snarer.
| ברב-עם הדרת-מלך ובאפס לאם מחתת רזון | 28 |
At Folket er stort, er Kongens Hæder, Brist på Folk er Fyrstens Fald.
| ארך אפים רב-תבונה וקצר-רוח מרים אולת | 29 |
Den sindige er rig på Indsigt, den heftige driver det vidt i Dårskab.
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה | 30 |
Sagtmodigt Hjerte er Liv for Legemet, Avind er Edder i Benene.
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון | 31 |
At kue den ringe er Hån mod hans Skaber, han æres ved Medynk med fattige.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק | 32 |
Ved sin Ondskab styrtes den gudløse, ved lydefri Færd er retfærdige trygge.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע | 33 |
Visdom bor i forstandiges Hjerte, i Tåbers Indre kendes den ikke.
| צדקה תרומם-גוי וחסד לאמים חטאת | 34 |
Retfærdighed løfter et Folk, men Synd er Folkenes Skændsel.
| רצון-מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש | 35 |
En klog Tjener har Kongens Yndest, en vanartet rammer hans Vrede.
