מִשְׁלֵי 14
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו | 1 |
Kvinders Visdom har bygget sit Hus; men Daarskaben bryder det ned med sine Hænder.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו | 2 |
Den, som vandrer i sin Oprigtighed, frygter Herren; men den, som gaar paa Krogveje, foragter ham.
| בפי-אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם | 3 |
I Daarens Mund er Hovmods Ris; men de vises Læber skulle bevare dem selv.
| באין אלפים אבוס בר ורב-תבואות בכח שור | 4 |
Hvor ingen Øksne ere, der er Krybben ren; men megen Indtægt kommer ved Oksens Kraft.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר | 5 |
Et trofast Vidne lyver ikke; men et falsk Vidne udblæser Løgne.
| בקש-לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל | 6 |
Spotteren søger Visdom, og han finder den ikke; men for den forstandige er Kundskab let.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל-ידעת שפתי-דעת | 7 |
Gak bort fra en Mand, som er en Daare; thi du vil ikke have fundet Kundskab paa hans Læber.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה | 8 |
Den kloges Visdom er, at han forstaar sig paa sin Vej; men Daarers Taabelighed er, at de blive bedragne.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון | 9 |
Daarerne spottes af deres eget Skyldoffer; men med de oprigtige er Velbehageligheden.
| לב--יודע מרת נפשו ובשמחתו לא-יתערב זר | 10 |
Hjertet kender sin Sjæls Bitterhed, og en fremmed skal ikke blande sig i dets Glæde.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח | 11 |
De ugudeliges Hus skal ødelægges; men de retsindiges Telt skal blomstre.
| יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות | 12 |
Der er en Vej, som kan synes en Mand ret; men til sidst bliver den Vej til Døden.
| גם-בשחק יכאב-לב ואחריתה שמחה תוגה | 13 |
Selv under Latteren føler Hjertet Smerte, og til sidst bliver Glæden Bedrøvelse.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב | 14 |
Den, hvis Hjerte er afveget, skal mættes ved sine Veje, men den gode Mand ved det, han har i Eje.
| פתי יאמין לכל-דבר וערום יבין לאשרו | 15 |
Den uerfarne tror alting, men den kloge agter paa sin Gang.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח | 16 |
Den vise frygter og viger fra ondt; men en Daare er overmodig, og tryg.
| קצר-אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא | 17 |
Den, som er hastig til Vrede, gør Daarlighed, og den underfundige Mand hades.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת | 18 |
De uvidende arve Daarlighed; men de kloge favne Kundskab.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על-שערי צדיק | 19 |
De onde maa bøje sig for de godes Ansigt og de ugudelige for den retfærdiges Porte.
| גם-לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים | 20 |
Selv for sin Ven er den fattige forhadt; men mange ere de, som elske den rige.
| בז-לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו | 21 |
Hvo som foragter sin Næste, synder; men den, som forbarmer sig over de elendige, er lyksalig.
| הלוא-יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב | 22 |
Fare ikke de vild, som optænke ondt? men de, som optænke godt, finde Miskundhed og Troskab.
| בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור | 23 |
I alt besværligt Arbejde er der Fordel; men hvor det bliver ved Læbers Ord, fører det kun til Mangel.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת | 24 |
De vises Rigdom er deres Krone; men Daarers Taabelighed bliver Taabelighed.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה | 25 |
Et sanddru Vidne redder Sjæle, men den, som udblæser Løgn, er svigefuld.
| ביראת יהוה מבטח-עז ולבניו יהיה מחסה | 26 |
I Herrens Frygt har en et stærkt Værn, og for hans Børn skal der være en Tilflugt.
| יראת יהוה מקור חיים-- לסור ממקשי מות | 27 |
Herrens Frygt er Livets Kilde, saa at man viger fra Dødens Snarer.
| ברב-עם הדרת-מלך ובאפס לאם מחתת רזון | 28 |
At have meget Folk er en Konges Ære; men hvor Folket er borte, er det en Fyrstes Fordærvelse.
| ארך אפים רב-תבונה וקצר-רוח מרים אולת | 29 |
Den langmodige har megen Forstand; men den, som er hastig i Sindet, forraader Daarskab.
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה | 30 |
Et blidt Hjerte er Liv for Legemet; men Hidsighed er Raaddenhed for Benene,
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון | 31 |
Hvo som fortrykker den ringe, forhaaner hans Skaber; men hvo som forbarmer sig over den fattige, ærer ham.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק | 32 |
Den ugudelige styrtes for sin Ondskab; men den retfærdige har Fortrøstning i sin Død.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע | 33 |
I den forstandiges Hjerte hviler Visdommen; men i Daarers Indre giver den sig til Kende.
| צדקה תרומם-גוי וחסד לאמים חטאת | 34 |
Retfærdighed ophøjer et Folk; men Synden er Folkenes Skændsel
| רצון-מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש | 35 |
Kongens Velbehag er til en klog Tjener, men hans Vrede er over den, som gør Skam.
