< מִשְׁלֵי 13 >
בן חכם מוסר אב ולץ לא-שמע גערה | 1 |
Der Weise achtet auf die väterliche Mahnung; der Spötter hört auf keinerlei Verweis.
מפרי פי-איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס | 2 |
Der Gute nährt sich von der Hilfe anderer, die Gier der Bösewichter von Gewalttat.
נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה-לו | 3 |
Wer seinen Mund behütet, wahrt sein Leben; wer seine Lippen aufreißt, dem droht Untergang.
מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן | 4 |
Der Faule will und will doch nicht; der Arbeitsame aber wird gar reich gelabt.
דבר-שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר | 5 |
Die Lüge haßt der Fromme; die Sünde bringt nur Schimpf und Schande.
צדקה תצר תם-דרך ורשעה תסלף חטאת | 6 |
Des Weges Sicherheit bewacht die Tugend; das Laster aber läßt zum Fall den Fehltritt führen.
יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב | 7 |
Der eine stellt sich reich und hat doch nichts; der andere stellt sich arm und hat ein groß Vermögen.
כפר נפש-איש עשרו ורש לא-שמע גערה | 8 |
Schon mancher mußte durch viel Geld sein Leben retten; wer arm ist, hört nie eine Drohung.
אור-צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך | 9 |
Das Licht der Frommen leuchtet; der Frevler Leuchte muß erlöschen.
רק-בזדון יתן מצה ואת-נועצים חכמה | 10 |
Im Übermut allein kommt es zu Tätlichkeiten; doch Weisheit findet sich bei Klugen.
הון מהבל ימעט וקבץ על-יד ירבה | 11 |
Vermögen schwindet, das durch nichts erworben wird; doch wer durch Arbeit es erwirbt, vergrößert es.
תוחלת ממשכה מחלה-לב ועץ חיים תאוה באה | 12 |
Ein lang dahingezogenes Hoffen macht das Herz erkranken; ein Lebensbaum ist der erfüllte Wunsch.
בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם | 13 |
Wer vor Befehlen keine Scheu besitzt, der schädigt sich; wer aber Ehrfurcht vor Geboten hat, wird nicht behelligt.
תורת חכם מקור חיים-- לסור ממקשי מות | 14 |
Des Weisen Lehre ist ein Lebensborn, wo's gilt, den Fallstricken des Todes zu entgehen.
שכל-טוב יתן-חן ודרך בגדים איתן | 15 |
Ein fein Benehmen bringt in Gunst; der Sünder Wandel führt zum Abgrund.
כל-ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת | 16 |
Ein kluger Mann tut alles recht geschickt; der Tor entwickelt Torheit.
מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא | 17 |
Der frevelhafte Bote stürzt sich selbst ins Unglück; ein treuer Bote tut sich selber wohl.
ריש וקלון פורע מוסר ושמר תוכחת יכבד | 18 |
Armut und Schande werden dem zuteil, der Zucht verwirft; wer auf die Rüge achtet, wird geehrt.
תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע | 19 |
Verbotener Genuß ist süß; dem Toren ist's darum ein Greuel, vom Bösen abzulassen.
הלוך (הולך) את-חכמים וחכם (יחכם) ורעה כסילים ירוע | 20 |
Gehst du mit Weisen um, wirst du weise! Wer's mit den Toren hält, dem geht es schlecht.
חטאים תרדף רעה ואת-צדיקים ישלם-טוב | 21 |
Unglück verfolgt die Sünder; den Frommen gibt man zur Belohnung Gutes.
טוב--ינחיל בני-בנים וצפון לצדיק חיל חוטא | 22 |
Ein Guter hinterläßt sein Erbe Kindeskindern; des Sünders Habe ist dem Frommen vorbehalten.
רב-אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט | 23 |
Das Prozessieren frißt der Armen mühevoll bestellte Äcker, und mancher stirbt, bevor das Urteil kommt.
חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר | 24 |
Wer seine Rute schont, der liebt nicht seinen Sohn; doch wer ihn liebt, der sucht ihn heim mit Züchtigung.
צדיק--אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר | 25 |
Der Fromme ißt, bis daß er satt; der Frevler Bauch hat nie genug.