< מִשְׁלֵי 13 >

בן חכם מוסר אב ולץ לא-שמע גערה 1
Der Weise achtet auf die väterliche Mahnung; der Spötter hört auf keinerlei Verweis.
מפרי פי-איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס 2
Der Gute nährt sich von der Hilfe anderer, die Gier der Bösewichter von Gewalttat.
נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה-לו 3
Wer seinen Mund behütet, wahrt sein Leben; wer seine Lippen aufreißt, dem droht Untergang.
מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן 4
Der Faule will und will doch nicht; der Arbeitsame aber wird gar reich gelabt.
דבר-שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר 5
Die Lüge haßt der Fromme; die Sünde bringt nur Schimpf und Schande.
צדקה תצר תם-דרך ורשעה תסלף חטאת 6
Des Weges Sicherheit bewacht die Tugend; das Laster aber läßt zum Fall den Fehltritt führen.
יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב 7
Der eine stellt sich reich und hat doch nichts; der andere stellt sich arm und hat ein groß Vermögen.
כפר נפש-איש עשרו ורש לא-שמע גערה 8
Schon mancher mußte durch viel Geld sein Leben retten; wer arm ist, hört nie eine Drohung.
אור-צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך 9
Das Licht der Frommen leuchtet; der Frevler Leuchte muß erlöschen.
רק-בזדון יתן מצה ואת-נועצים חכמה 10
Im Übermut allein kommt es zu Tätlichkeiten; doch Weisheit findet sich bei Klugen.
הון מהבל ימעט וקבץ על-יד ירבה 11
Vermögen schwindet, das durch nichts erworben wird; doch wer durch Arbeit es erwirbt, vergrößert es.
תוחלת ממשכה מחלה-לב ועץ חיים תאוה באה 12
Ein lang dahingezogenes Hoffen macht das Herz erkranken; ein Lebensbaum ist der erfüllte Wunsch.
בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם 13
Wer vor Befehlen keine Scheu besitzt, der schädigt sich; wer aber Ehrfurcht vor Geboten hat, wird nicht behelligt.
תורת חכם מקור חיים-- לסור ממקשי מות 14
Des Weisen Lehre ist ein Lebensborn, wo's gilt, den Fallstricken des Todes zu entgehen.
שכל-טוב יתן-חן ודרך בגדים איתן 15
Ein fein Benehmen bringt in Gunst; der Sünder Wandel führt zum Abgrund.
כל-ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת 16
Ein kluger Mann tut alles recht geschickt; der Tor entwickelt Torheit.
מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא 17
Der frevelhafte Bote stürzt sich selbst ins Unglück; ein treuer Bote tut sich selber wohl.
ריש וקלון פורע מוסר ושמר תוכחת יכבד 18
Armut und Schande werden dem zuteil, der Zucht verwirft; wer auf die Rüge achtet, wird geehrt.
תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע 19
Verbotener Genuß ist süß; dem Toren ist's darum ein Greuel, vom Bösen abzulassen.
הלוך (הולך) את-חכמים וחכם (יחכם) ורעה כסילים ירוע 20
Gehst du mit Weisen um, wirst du weise! Wer's mit den Toren hält, dem geht es schlecht.
חטאים תרדף רעה ואת-צדיקים ישלם-טוב 21
Unglück verfolgt die Sünder; den Frommen gibt man zur Belohnung Gutes.
טוב--ינחיל בני-בנים וצפון לצדיק חיל חוטא 22
Ein Guter hinterläßt sein Erbe Kindeskindern; des Sünders Habe ist dem Frommen vorbehalten.
רב-אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט 23
Das Prozessieren frißt der Armen mühevoll bestellte Äcker, und mancher stirbt, bevor das Urteil kommt.
חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר 24
Wer seine Rute schont, der liebt nicht seinen Sohn; doch wer ihn liebt, der sucht ihn heim mit Züchtigung.
צדיק--אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר 25
Der Fromme ißt, bis daß er satt; der Frevler Bauch hat nie genug.

< מִשְׁלֵי 13 >