< מִשְׁלֵי 13 >
בן חכם מוסר אב ולץ לא-שמע גערה | 1 |
Viis Søn elsker tugt, spotter hører ikke på skænd.
מפרי פי-איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס | 2 |
Af sin Munds Frugt nyder en Mand kun godt, til Vold står troløses Hu.
נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה-לו | 3 |
Vogter man Munden, bevarer man Sjælen, den åbenmundede falder i Våde.
מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן | 4 |
Den lade attrår uden at få, men flittiges Sjæl bliver mæt.
דבר-שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר | 5 |
Den retfærdige hader Løgnetale, den gudløse spreder Skam og Skændsel.
צדקה תצר תם-דרך ורשעה תסלף חטאת | 6 |
Retfærd skærmer, hvo lydefrit vandrer, Synden fælder de gudløse.
יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב | 7 |
Mangen lader rig og ejer dog intet, mangen lader fattig og ejer dog meget.
כפר נפש-איש עשרו ורש לא-שמע גערה | 8 |
Mands Rigdom er Løsepenge for hans Liv, Fattigmand får ingen Trusel at høre.
אור-צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך | 9 |
Retfærdiges Lys bryder frem, gudløses Lampe går ud.
רק-בזדון יתן מצה ואת-נועצים חכמה | 10 |
Ved Hovmod vækkes kun Splid, hos dem, der lader sig råde, er Visdom.
הון מהבל ימעט וקבץ על-יד ירבה | 11 |
Rigdom, vundet i Hast, smuldrer hen, hvad der samles Håndfuld for Håndfuld, øges.
תוחלת ממשכה מחלה-לב ועץ חיים תאוה באה | 12 |
At bie længe gør Hjertet sygt, opfyldt Ønske er et Livets Træ.
בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם | 13 |
Den, der lader hånt om Ordet, slås ned, den, der frygter Budet, får Løn.
תורת חכם מקור חיים-- לסור ממקשי מות | 14 |
Vismands Lære er en Livsens Kilde, derved undgås Dødens Snarer.
שכל-טוב יתן-חן ודרך בגדים איתן | 15 |
God Forstand vinder Yndest, troløses Vej er deres Undergang.
כל-ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת | 16 |
Hver, som er klog, går til Værks med Kundskab, Tåben udfolder Dårskab.
מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא | 17 |
Gudløs Budbringer går det galt, troværdigt Bud bringer Lægedom.
ריש וקלון פורע מוסר ושמר תוכחת יכבד | 18 |
Afvises Tugt, får man Armod og Skam; agtes på Revselse, bliver man æret.
תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע | 19 |
Opfyldt Ønske er sødt for Sjælen, at vige fra ondt er Tåber en Gru.
הלוך (הולך) את-חכמים וחכם (יחכם) ורעה כסילים ירוע | 20 |
Omgås Vismænd, så bliver du viis, ilde faren er Tåbers Ven.
חטאים תרדף רעה ואת-צדיקים ישלם-טוב | 21 |
Vanheld følger Syndere, Lykken når de retfærdige.
טוב--ינחיל בני-בנים וצפון לצדיק חיל חוטא | 22 |
Den gode efterlader Børnebrn Arv, til retfærdige gemmes Synderens Gods.
רב-אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט | 23 |
På Fattigfolks Nyjord er rigelig Føde, mens mangen rives bort ved Uret.
חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר | 24 |
Hvo Riset sparer, hader sin Søn, den, der elsker ham, tugter i Tide.
צדיק--אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר | 25 |
Den retfærdige spiser, til Sulten er stillet, gudløses Bug er tom.