< מִשְׁלֵי 13 >

בן חכם מוסר אב ולץ לא-שמע גערה 1
Viis Søn elsker tugt, spotter hører ikke paa skænd.
מפרי פי-איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס 2
Af sin Munds Frugt nyder en Mand kun godt, til Vold staar troløses Hu.
נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה-לו 3
Vogter man Munden, bevarer man Sjælen, den aabenmundede falder i Vaade.
מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן 4
Den lade attraar uden at faa, men flittiges Sjæl bliver mæt.
דבר-שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר 5
Den retfærdige hader Løgnetale, den gudløse spreder Skam og Skændsel.
צדקה תצר תם-דרך ורשעה תסלף חטאת 6
Retfærd skærmer, hvo lydefrit vandrer, Synden fælder de gudløse.
יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב 7
Mangen lader rig og ejer dog intet, mangen lader fattig og ejer dog meget.
כפר נפש-איש עשרו ורש לא-שמע גערה 8
Mands Rigdom er Løsepenge for hans Liv, Fattigmand faar ingen Trusel at høre.
אור-צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך 9
Retfærdiges Lys bryder frem, gudløses Lampe gaar ud.
רק-בזדון יתן מצה ואת-נועצים חכמה 10
Ved Hovmod vækkes kun Splid, hos dem, der lader sig raade, er Visdom.
הון מהבל ימעט וקבץ על-יד ירבה 11
Rigdom, vundet i Hast, smuldrer hen, hvad der samles Haandfuld for Haandfuld, øges.
תוחלת ממשכה מחלה-לב ועץ חיים תאוה באה 12
At bie længe gør Hjertet sygt, opfyldt Ønske er et Livets Træ.
בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם 13
Den, der lader haant om Ordet, slaas ned, den, der frygter Budet, faar Løn.
תורת חכם מקור חיים-- לסור ממקשי מות 14
Vismands Lære er en Livsens Kilde, derved undgaas Dødens Snarer.
שכל-טוב יתן-חן ודרך בגדים איתן 15
God Forstand vinder Yndest, troløses Vej er deres Undergang.
כל-ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת 16
Hver, som er klog, gaar til Værks med Kundskab, Taaben udfolder Daarskab.
מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא 17
Gudløs Budbringer gaar det galt, troværdigt Bud bringer Lægedom.
ריש וקלון פורע מוסר ושמר תוכחת יכבד 18
Afvises Tugt, faar man Armod og Skam; agtes paa Revselse, bliver man æret.
תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע 19
Opfyldt Ønske er sødt for Sjælen, at vige fra ondt er Taaber en Gru.
הלוך (הולך) את-חכמים וחכם (יחכם) ורעה כסילים ירוע 20
Omgaas Vismænd, saa bliver du viis, ilde faren er Taabers Ven.
חטאים תרדף רעה ואת-צדיקים ישלם-טוב 21
Vanheld følger Syndere, Lykken naar de retfærdige.
טוב--ינחיל בני-בנים וצפון לצדיק חיל חוטא 22
Den gode efterlader Børnebørn Arv, til retfærdige gemmes Synderens Gods.
רב-אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט 23
Paa Fattigfolks Nyjord er rigelig Føde, mens mangen rives bort ved Uret.
חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר 24
Hvo Riset sparer, hader sin Søn, den, der elsker ham, tugter i Tide.
צדיק--אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר 25
Den retfærdige spiser, til Sulten er stillet, gudløses Bug er tom.

< מִשְׁלֵי 13 >