< מִשְׁלֵי 12 >

אהב מוסר אהב דעת ושונא תוכחת בער 1
[Qui diligit disciplinam diligit scientiam; qui autem odit increpationes insipiens est.
טוב--יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע 2
Qui bonus est hauriet gratiam a Domino; qui autem confidit in cogitationibus suis impie agit.
לא-יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל-ימוט 3
Non roborabitur homo ex impietate, et radix justorum non commovebitur.
אשת-חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה 4
Mulier diligens corona est viro suo; et putredo in ossibus ejus, quæ confusione res dignas gerit.
מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה 5
Cogitationes justorum judicia, et consilia impiorum fraudulenta.
דברי רשעים ארב-דם ופי ישרים יצילם 6
Verba impiorum insidiantur sanguini; os justorum liberabit eos.
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד 7
Verte impios, et non erunt; domus autem justorum permanebit.
לפי-שכלו יהלל-איש ונעוה-לב יהיה לבוז 8
Doctrina sua noscetur vir; qui autem vanus et excors est patebit contemptui.
טוב נקלה ועבד לו-- ממתכבד וחסר-לחם 9
Melior est pauper et sufficiens sibi quam gloriosus et indigens pane.
יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי 10
Novit justus jumentorum suorum animas; viscera autem impiorum crudelia.
עבד אדמתו ישבע-לחם ומרדף ריקים חסר-לב 11
Qui operatur terram suam satiabitur panibus; qui autem sectatur otium stultissimus est. Qui suavis est in vini demorationibus, in suis munitionibus relinquit contumeliam.
חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן 12
Desiderium impii munimentum est pessimorum; radix autem justorum proficiet.]
בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק 13
[Propter peccata labiorum ruina proximat malo; effugiet autem justus de angustia.
מפרי פי-איש ישבע-טוב וגמול ידי-אדם ישוב (ישיב) לו 14
De fructu oris sui unusquisque replebitur bonis, et juxta opera manuum suarum retribuetur ei.
דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם 15
Via stulti recta in oculis ejus; qui autem sapiens est audit consilia.
אויל--ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום 16
Fatuus statim indicat iram suam; qui autem dissimulat injuriam callidus est.
יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה 17
Qui quod novit loquitur, index justitiæ est; qui autem mentitur, testis est fraudulentus.
יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא 18
Est qui promittit, et quasi gladio pungitur conscientiæ: lingua autem sapientium sanitas est.
שפת-אמת תכון לעד ועד-ארגיעה לשון שקר 19
Labium veritatis firmum erit in perpetuum; qui autem testis est repentinus, concinnat linguam mendacii.
מרמה בלב-חרשי רע וליעצי שלום שמחה 20
Dolus in corde cogitantium mala; qui autem pacis ineunt consilia, sequitur eos gaudium.
לא-יאנה לצדיק כל-און ורשעים מלאו רע 21
Non contristabit justum quidquid ei acciderit: impii autem replebuntur malo.
תועבת יהוה שפתי-שקר ועשי אמונה רצונו 22
Abominatio est Domino labia mendacia; qui autem fideliter agunt placent ei.
אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת 23
Homo versatus celat scientiam, et cor insipientium provocat stultitiam.]
יד-חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס 24
[Manus fortium dominabitur; quæ autem remissa est, tributis serviet.
דאגה בלב-איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה 25
Mœror in corde viri humiliabit illum, et sermone bono lætificabitur.
יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם 26
Qui negligit damnum propter amicum, justus est; iter autem impiorum decipiet eos.
לא-יחרך רמיה צידו והון-אדם יקר חרוץ 27
Non inveniet fraudulentus lucrum, et substantia hominis erit auri pretium.
בארח-צדקה חיים ודרך נתיבה אל-מות 28
In semita justitiæ vita; iter autem devium ducit ad mortem.]

< מִשְׁלֵי 12 >