מִשְׁלֵי 12
| אהב מוסר אהב דעת ושונא תוכחת בער | 1 |
Qui aime la réprimande aime la science; mais qui hait les remontrances est un sot.
| טוב--יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע | 2 |
L’Homme bon s’attire la bienveillance de l’Eternel, l’homme artificieux sa réprobation:
| לא-יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל-ימוט | 3 |
On ne se maintient pas par l’iniquité; mais les justes jettent des racines inébranlables.
| אשת-חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה | 4 |
Une femme vertueuse est la couronne de son époux; une dévergondée, c’est la carie dans ses os.
| מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה | 5 |
Les justes ne rêvent que justice, les méchants ne combinent que tromperies.
| דברי רשעים ארב-דם ופי ישרים יצילם | 6 |
Les méchants ne parlent que de dresser des embûches meurtrières; mais la bouche des justes ne s’applique qu’à sauver.
| הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד | 7 |
Une secousse, et les méchants ne sont plus! Mais la demeure des justes est stable.
| לפי-שכלו יהלל-איש ונעוה-לב יהיה לבוז | 8 |
En proportion de son intelligence, l’homme mérite des éloges; mais les cœurs obliques sont un objet de mépris.
| טוב נקלה ועבד לו-- ממתכבד וחסר-לחם | 9 |
Mieux vaut être dédaigné et posséder un esclave, que de faire le grand et manquer de pain.
| יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי | 10 |
Le juste a le souci du bien-être de ses bêtes; mais les entrailles des méchants ne connaissent pas la pitié.
| עבד אדמתו ישבע-לחם ומרדף ריקים חסר-לב | 11 |
Celui qui cultive sa terre a du pain à satiété; celui qui poursuit des frivolités manque de sens.
| חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן | 12 |
L’Impie convoite ce qui devient un piège pour les méchants; mais la racine des justes est généreuse en fruits.
| בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק | 13 |
Les lèvres criminelles constituent un piège funeste; mais le juste échappe à la peine.
| מפרי פי-איש ישבע-טוב וגמול ידי-אדם ישוב (ישיב) לו | 14 |
L’Homme doit à l’usage de la parole le bien dont il jouit; on paie à chacun le prix de ses œuvres.
| דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם | 15 |
La voie de l’insensé paraît droite à ses yeux; mais écouter des conseils, c’est être sage.
| אויל--ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום | 16 |
Le sot, sur l’heure, manifeste son dépit; un habile homme sait dévorer un affront.
| יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה | 17 |
Celui qui est épris de loyauté expose fidèlement les faits; le témoin mensonger les dénature.
| יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא | 18 |
Il en est dont la parole blesse comme des coups d’épée, mais, le langage des sages est un baume bienfaisant.
| שפת-אמת תכון לעד ועד-ארגיעה לשון שקר | 19 |
La vérité est éternelle; le mensonge dure un clin d’œil.
| מרמה בלב-חרשי רע וליעצי שלום שמחה | 20 |
Dans le cœur de ceux qui méditent le mal s’il n’y a que perfidie; chez ceux qui donnent des conseils salutaires, il n’y a que joie.
| לא-יאנה לצדיק כל-און ורשעים מלאו רע | 21 |
Aucune calamité ne surprend le juste; mais les méchants sont accablés de maux.
| תועבת יהוה שפתי-שקר ועשי אמונה רצונו | 22 |
L’Eternel a horreur des lèvres mensongères; mais il aime ceux qui agissent avec loyauté.
| אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת | 23 |
Un homme avisé ne fait pas montre de son savoir; les esprits sots crient leur sottise.
| יד-חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס | 24 |
La main diligente assure le pouvoir; la main négligente paie tribut.
| דאגה בלב-איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה | 25 |
Le souci abat le cœur de l’homme; mais une bonne parole y ramène la joie.
| יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם | 26 |
Supérieur à tous est le juste; les méchants suivent un chemin qui les égare.
| לא-יחרך רמיה צידו והון-אדם יקר חרוץ | 27 |
La paresse évite de mettre son gibier sur le feu; mais l’activité est un trésor précieux pour l’homme.
| בארח-צדקה חיים ודרך נתיבה אל-מות | 28 |
Sur le chemin de la vertu se trouve la vie, et son sentier aboutit à l’immortalité.
