< מִשְׁלֵי 12 >
אהב מוסר אהב דעת ושונא תוכחת בער | 1 |
Whoso loveth correction loveth knowledge: but he that hateth reproof is brutish.
טוב--יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע | 2 |
A good man shall obtain favour of the LORD: but a man of wicked devices will he condemn.
לא-יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל-ימוט | 3 |
A man shall not be established by wickedness: but the root of the righteous shall never be moved.
אשת-חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה | 4 |
A virtuous woman is a crown to her husband: but she that maketh ashamed is as rottenness in his bones.
מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה | 5 |
The thoughts of the righteous are just: [but] the counsels of the wicked are deceit.
דברי רשעים ארב-דם ופי ישרים יצילם | 6 |
The words of the wicked are of lying in wait for blood: but the mouth of the upright shall deliver them.
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד | 7 |
The wicked are overthrown, and are not: but the house of the righteous shall stand.
לפי-שכלו יהלל-איש ונעוה-לב יהיה לבוז | 8 |
A man shall be commended according to his wisdom: but he that is of a perverse heart shall be despised.
טוב נקלה ועבד לו-- ממתכבד וחסר-לחם | 9 |
Better is he that is lightly esteemed, and hath a servant, than he that honoureth himself, and lacketh bread.
יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי | 10 |
A righteous man regardeth the life of his beast: but the tender mercies of the wicked are cruel.
עבד אדמתו ישבע-לחם ומרדף ריקים חסר-לב | 11 |
He that tilleth his land shall have plenty of bread: but he that followeth after vain [persons] is void of understanding.
חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן | 12 |
The wicked desireth the net of evil men: but the root of the righteous yieldeth [fruit].
בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק | 13 |
In the transgression of the lips is a snare to the evil man: but the righteous shall come out of trouble.
מפרי פי-איש ישבע-טוב וגמול ידי-אדם ישוב (ישיב) לו | 14 |
A man shall be satisfied with good by the fruit of his mouth: and the doings of a man’s hands shall be rendered unto him.
דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם | 15 |
The way of the foolish is right in his own eyes: but he that is wise hearkeneth unto counsel.
אויל--ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום | 16 |
A fool’s vexation is presently known: but a prudent man concealeth shame.
יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה | 17 |
He that uttereth truth sheweth forth righteousness, but a false witness deceit.
יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא | 18 |
There is that speaketh rashly like the piercings of a sword: but the tongue of the wise is health.
שפת-אמת תכון לעד ועד-ארגיעה לשון שקר | 19 |
The lip of truth shall be established for ever: but a lying tongue is but for a moment.
מרמה בלב-חרשי רע וליעצי שלום שמחה | 20 |
Deceit is in the heart of them that devise evil: but to the counsellors of peace is joy.
לא-יאנה לצדיק כל-און ורשעים מלאו רע | 21 |
There shall no mischief happen to the righteous: but the wicked shall be filled with evil.
תועבת יהוה שפתי-שקר ועשי אמונה רצונו | 22 |
Lying lips are an abomination to the LORD: but they that deal truly are his delight.
אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת | 23 |
A prudent man concealeth knowledge: but the heart of fools proclaimeth foolishness.
יד-חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס | 24 |
The hand of the diligent shall bear rule: but the slothful shall be put under taskwork.
דאגה בלב-איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה | 25 |
Heaviness in the heart of a man maketh it stoop; but a good word maketh it glad.
יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם | 26 |
The righteous is a guide to his neighbour: but the way of the wicked causeth them to err.
לא-יחרך רמיה צידו והון-אדם יקר חרוץ | 27 |
The slothful man roasteth not that which he took in hunting: but the precious substance of men [is to] the diligent.
בארח-צדקה חיים ודרך נתיבה אל-מות | 28 |
In the way of righteousness is life; and in the pathway thereof there is no death.