< מִשְׁלֵי 12 >

אהב מוסר אהב דעת ושונא תוכחת בער 1
At elske Tugt er at elske Kundskab, at hade Revselse er dumt.
טוב--יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע 2
Den gode vinder Yndest hos HERREN, den rænkefulde dømmer han skyldig.
לא-יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל-ימוט 3
Ingen staar fast ved Gudløshed, men retfærdiges Rod skal aldrig rokkes.
אשת-חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה 4
En duelig Kvinde er sin Ægtemands Krone, en daarlig er som Edder i hans Ben.
מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה 5
Retfærdiges Tanker er Ret, gudløses Opspind er Svig.
דברי רשעים ארב-דם ופי ישרים יצילם 6
Gudløses Ord er paa Lur efter Blod, retsindiges Mund skal bringe dem Frelse.
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד 7
Gudløse styrtes og er ikke mer, retfærdiges Hus staar fast.
לפי-שכלו יהלל-איש ונעוה-לב יהיה לבוז 8
For sin Klogskab prises en Mand, til Spot bliver den, hvis Vid er vrangt.
טוב נקלה ועבד לו-- ממתכבד וחסר-לחם 9
Hellere overses, naar man holder Træl, end optræde stort, naar man mangler Brød.
יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי 10
Den retfærdige føler med sit Kvæg, gudløses Hjerte er grumt.
עבד אדמתו ישבע-לחם ומרדף ריקים חסר-לב 11
Den mættes med Brød, som dyrker sin Jord, uden Vid er den, der jager efter Tomhed.
חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן 12
De ondes Fæstning jævnes med Jorden, de retfærdiges Rod holder Stand.
בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק 13
I Læbernes Brøde hildes den onde, den retfærdige undslipper Nøden.
מפרי פי-איש ישבע-טוב וגמול ידי-אדם ישוב (ישיב) לו 14
Af sin Munds Frugt mættes en Mand med godt, et Menneske faar, som hans Hænder har øvet.
דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם 15
Daarens Færd behager ham selv, den vise hører paa Raad.
אויל--ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום 16
En Daare giver straks sin Krænkelse Luft, den kloge spottes og lader som intet.
יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה 17
Den sanddru fremfører, hvad der er ret, det falske Vidne kommer med Svig.
יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא 18
Mangens Snak er som Sværdhug, de vises Tunge læger.
שפת-אמת תכון לעד ועד-ארגיעה לשון שקר 19
Sanddru Læbe bestaar for evigt, Løgnetunge et Øjeblik.
מרמה בלב-חרשי רע וליעצי שלום שמחה 20
De, som smeder ondt, har Svig i Hjertet; de, der stifter Fred, har Glæde.
לא-יאנה לצדיק כל-און ורשעים מלאו רע 21
Den retfærdige times der intet ondt, gudløse oplever Vanheld paa Vanheld.
תועבת יהוה שפתי-שקר ועשי אמונה רצונו 22
Løgnelæber er HERREN en Gru, de ærlige har hans Velbehag.
אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת 23
Den kloge dølger sin Kundskab, Taabers Hjerte udraaber Daarskab.
יד-חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס 24
De flittiges Haand skal raade, den lade tvinges til Hoveriarbejde.
דאגה בלב-איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה 25
Hjertesorg bøjer til Jorden, et venligt Ord gør glad.
יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם 26
Den retfærdige vælger sin Græsgang, gudløses Vej vildleder dem selv.
לא-יחרך רמיה צידו והון-אדם יקר חרוץ 27
Ladhed opskræmmer intet Vildt, men kosteligt Gods faar den flittige tildelt.
בארח-צדקה חיים ודרך נתיבה אל-מות 28
Paa Retfærds Sti er der Liv, til Døden fører den onde Vej.

< מִשְׁלֵי 12 >