< מִשְׁלֵי 11 >
מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו | 1 |
A gileful balaunce is abhominacioun anentis God; and an euene weiyte is his wille.
בא-זדון ויבא קלון ואת-צנועים חכמה | 2 |
Where pride is, there also dispising schal be; but where meeknesse is, there also is wisdom.
תמת ישרים תנחם וסלף בגדים ושדם (ישדם) | 3 |
The simplenesse of iust men schal dresse hem; and the disseyuyng of weiward men schal destrie hem.
לא-יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות | 4 |
Richessis schulen not profite in the dai of veniaunce; but riytfulnesse schal delyuere fro deth.
צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע | 5 |
The riytfulnesse of a simple man schal dresse his weie; and a wickid man schal falle in his wickidnesse.
צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו | 6 |
The riytfulnesse of riytful men schal delyuere hem; and wickid men schulen be takun in her aspiyngis.
במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה | 7 |
Whanne a wickid man is deed, noon hope schal be ferther; and abidyng of bisy men schal perische.
צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו | 8 |
A iust man is delyuered from angwisch; and a wickid man schal be youun for hym.
בפה--חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו | 9 |
A feynere bi mouth disseyueth his freend; but iust men schulen be deliuered bi kunnyng.
בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה | 10 |
A citee schal be enhaunsid in the goodis of iust men; and preysyng schal be in the perdicioun of wickid men.
בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס | 11 |
A citee schal be enhaunsid bi blessing of iust men; and it schal be distried bi the mouth of wickid men.
בז-לרעהו חסר-לב ואיש תבונות יחריש | 12 |
He that dispisith his freend, is nedi in herte; but a prudent man schal be stille.
הולך רכיל מגלה-סוד ונאמן-רוח מכסה דבר | 13 |
He that goith gilefuli, schewith priuetees; but he that is feithful, helith the priuetee of a freend.
באין תחבלות יפל-עם ותשועה ברב יועץ | 14 |
Where a gouernour is not, the puple schal falle; but helthe `of the puple is, where ben many counsels.
רע-ירוע כי-ערב זר ושנא תקעים בוטח | 15 |
He that makith feith for a straunger, schal be turmentid with yuel; but he that eschewith snaris, schal be sikur.
אשת-חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו-עשר | 16 |
A graciouse womman schal fynde glorie; and stronge men schulen haue richessis.
גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי | 17 |
A merciful man doith wel to his soule; but he that is cruel, castith awei, yhe, kynnesmen.
רשע--עשה פעלת-שקר וזרע צדקה שכר אמת | 18 |
A wickid man makith vnstable werk; but feithful mede is to hym, that sowith riytfulnesse.
כן-צדקה לחיים ומרדף רעה למותו | 19 |
Merci schal make redi lijf; and the suyng of yuels `schal make redi deth.
תועבת יהוה עקשי-לב ורצונו תמימי דרך | 20 |
A schrewid herte is abhomynable to the Lord; and his wille is in hem, that goen symply.
יד ליד לא-ינקה רע וזרע צדיקים נמלט | 21 |
Thouy hond be in the hond, an yuel man schal not be innocent; but the seed of iust men schal be sauyd.
נזם זהב באף חזיר-- אשה יפה וסרת טעם | 22 |
A goldun `sercle, ether ryng, in the `nose thrillis of a sowe, a womman fair and fool.
תאות צדיקים אך-טוב תקות רשעים עברה | 23 |
The desir of iust men is al good; abiding of wickid men is woodnesse.
יש מפזר ונוסף עוד וחשך מישר אך-למחסור | 24 |
Sum men departen her owne thingis, and ben maad richere; other men rauyschen thingis, that ben not hern, and ben euere in nedynesse.
נפש-ברכה תדשן ומרוה גם-הוא יורא | 25 |
A soule that blessith, schal be maad fat; and he that fillith, schal be fillid also.
מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר | 26 |
He that hidith wheete `in tyme, schal be cursid among the puplis; but blessyng schal come on the heed of silleris.
שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו | 27 |
Wel he risith eerli, that sekith good thingis; but he that is a serchere of yuels, schal be oppressid of tho.
בוטח בעשרו הוא יפול וכעלה צדיקים יפרחו | 28 |
He that tristith in hise richessis, schal falle; but iust men schulen buriowne as a greene leef.
עכר ביתו ינחל-רוח ועבד אויל לחכם-לב | 29 |
He that disturblith his hows, schal haue wyndis in possessioun; and he that is a fool, schal serue a wijs man.
פרי-צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם | 30 |
The fruyt of a riytful man is the tre of lijf; and he that takith soulis, is a wijs man.
הן צדיק בארץ ישלם אף כי-רשע וחוטא | 31 |
If a iust man receyueth in erthe, how miche more an vnfeithful man, and synnere.