< מִשְׁלֵי 10 >
משלי שלמה בן חכם ישמח-אב ובן כסיל תוגת אמו | 1 |
The parablis of Salomon. A wijs sone makith glad the fadir; but a fonned sone is the sorewe of his modir.
לא-יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות | 2 |
Tresouris of wickidnesse schulen not profite; but riytfulnesse schal delyuere fro deth.
לא-ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף | 3 |
The Lord schal not turmente the soule of a iust man with hungur; and he schal distrie the tresouns of vnpitouse men.
ראש--עשה כף-רמיה ויד חרוצים תעשיר | 4 |
A slow hond hath wrouyt nedynesse; but the hond of stronge men makith redi richessis. Forsothe he that enforsith to gete `ony thing bi leesyngis, fedith the wyndis; sotheli the same man sueth briddis fleynge.
אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש | 5 |
He that gaderith togidere in heruest, is a wijs sone; but he that slepith in sommer, is a sone of confusioun.
ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס | 6 |
The blessing of God is ouer the heed of a iust man; but wickidnesse hilith the mouth of wickid men.
זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב | 7 |
The mynde of a iust man schal be with preisingis; and the name of wickid men schal wexe rotun.
חכם-לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט | 8 |
A wijs man schal resseyue comaundementis with herte; a fool is betun with lippis.
הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע | 9 |
He that goith simpli, goith tristili; but he that makith schrewid hise weies, schal be opyn.
קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט | 10 |
He that bekeneth with the iye, schal yyue sorewe; a fool schal be betun with lippis.
מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס | 11 |
The veyne of lijf is the mouth of a iust man; but the mouth of wickid men hilith wickidnesse.
שנאה תערר מדנים ועל כל-פשעים תכסה אהבה | 12 |
Hatrede reisith chidingis; and charite hilith alle synnes.
בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר-לב | 13 |
Wisdom is foundun in the lippis of a wise man; and a yerd in the bak of him that is nedi of herte.
חכמים יצפנו-דעת ופי-אויל מחתה קרבה | 14 |
Wise men hiden kunnyng; but the mouth of a fool is nexte to confusioun.
הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם | 15 |
The catel of a riche man is the citee of his strengthe; the drede of pore men is the nedynesse of hem.
פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת | 16 |
The werk of a iust man is to lijf; but the fruyt of a wickid man is to synne.
ארח לחיים שומר מוסר ועזב תוכחת מתעה | 17 |
The weie of lijf is to him that kepith chastising; but he that forsakith blamyngis, errith.
מכסה שנאה שפתי-שקר ומוצא דבה הוא כסיל | 18 |
False lippis hiden hatrede; he that bringith forth dispisinge is vnwijs.
ברב דברים לא יחדל-פשע וחושך שפתיו משכיל | 19 |
Synne schal not faile in myche spekyng; but he that mesurith hise lippis, is moost prudent.
כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט | 20 |
Chosun siluer is the tunge of a iust man; the herte of wickid men is for nouyt.
שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר-לב ימותו | 21 |
The lippis of a iust man techen ful manye men; but thei that ben vnlerned, schulen die in nedinesse of herte.
ברכת יהוה היא תעשיר ולא-יוסף עצב עמה | 22 |
The blessing of the Lord makith riche men; and turment schal not be felowschipid to hem.
כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה | 23 |
A fool worchith wickidnesse as bi leiyyng; but `wisdom is prudence to a man.
מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן | 24 |
That that a wickid man dredith, schal come on hym; the desire of iust men schalbe youun to hem.
כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם | 25 |
As a tempeste passynge, a wickid man schal not be; but a iust man schal be as an euerlastynge foundement.
כחמץ לשנים--וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו | 26 |
As vynegre noieth the teeth, and smoke noieth the iyen; so a slow man noieth hem that senten hym in the weie.
יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה | 27 |
The drede of the Lord encreesith daies; and the yeeris of wickid men schulen be maad schort.
תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד | 28 |
Abiding of iust men is gladnesse; but the hope of wickid men schal perische.
מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און | 29 |
The strengthe of a symple man is the weie of the Lord; and drede to hem that worchen yuel.
צדיק לעולם בל-ימוט ורשעים לא ישכנו-ארץ | 30 |
A iust man schal not be moued with outen ende; but wickid men schulen not dwelle on the erthe.
פי-צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת | 31 |
The mouth of a iust man schal bringe forth wisdom; the tunge of schrewis schal perische.
שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות | 32 |
The lippis of a iust man biholden pleasaunt thingis; and the mouth of wickid men byholdith weiward thingis.