< מִשְׁלֵי 1 >
משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
Los proverbios de Salomón, hijo de David, rey de Israel:
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
Para conocer sabiduría y castigo; para entender las razones prudentes;
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
para recibir el castigo de prudencia, justicia, juicio y equidad;
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
para dar prudencia a los simples, y a los jóvenes inteligencia y consejo.
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
Si el sabio los oyere, aumentará la doctrina; y el entendido adquirirá consejo;
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
para entender parábola y declaración; palabras de sabios, y sus enigmas.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
El principio del conocimiento es el temor del SEÑOR; los locos despreciaron la sabiduría y el castigo.
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
Oye, hijo mío, el castigo de tu padre, y no deseches la ley de tu madre;
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
porque aumento de gracia serán a tu cabeza, y protección a tu cuello.
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
Hijo mío, si los pecadores te quisieren engañar, no consientas.
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
Si dijeren: Ven con nosotros, espiemos a alguno para matarle, acechemos al inocente sin razón;
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol ) | 12 |
los tragaremos vivos como el sepulcro, y enteros, como los que caen en un abismo; (Sheol )
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
hallaremos riquezas de toda clase, llenaremos nuestras casas de despojos;
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
echa tu suerte entre nosotros; tengamos todos una bolsa,
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
hijo mío, no andes en camino con ellos; aparta tu pie de sus veredas;
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
porque sus pies correrán al mal, e irán presurosos a derramar sangre.
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
Porque en vano se tenderá la red ante los ojos de toda ave;
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
mas ellos a su propia sangre espían, y a sus propias almas ponen asechanza.
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
Tales son las sendas de todo el que codicia la ganancia, la cual prenderá la vida de sus poseedores.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
La sabiduría clama de fuera; en las plazas da su voz;
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
clama en los principales lugares de concurso; en las entradas de las puertas de la ciudad dice sus razones:
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
¿Hasta cuándo, oh simples, amaréis la simpleza, y los burladores desearán el burlar, y los locos aborrecerán la ciencia?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
Volveos a mi reprensión; he aquí yo os derramaré mi espíritu, y os haré saber mis palabras.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
Por cuanto llamé, y no quisisteis; extendí mi mano, y no hubo quien escuchase;
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
antes desechasteis todo consejo mío, y no quisisteis mi reprensión;
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
también yo me reiré en vuestra calamidad, y me burlaré cuando os viniere lo que teméis;
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
cuando viniere como una destrucción lo que teméis, y vuestra calamidad llegare como un torbellino; cuando sobre vosotros viniere tribulación y angustia.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
Entonces me llamarán, y no responderé; me buscarán de mañana, y no me hallarán;
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
por cuanto aborrecieron el conocimiento, y no escogieron el temor del SEÑOR,
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
ni quisieron mi consejo, y menospreciaron toda reprensión mía.
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
Comerán, pues, del fruto de su camino, y de sus consejos se hartarán.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
Porque el reposo de los ignorantes los matará, y la prosperidad de los locos los echará a perder.
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
Mas el que me oyere, habitará confiadamente, y vivirá reposado del temor del mal.