< מִשְׁלֵי 1 >

משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל 1
Los proverbios de Salomón, hijo de David, rey de Israel:
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה 2
Para entender sabiduría y castigo: para entender las razones prudentes:
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים 3
Para recibir el castigo de prudencia, justicia, y juicio, y equidad:
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה 4
Para dar a los simples astucia, y a los mozos inteligencia y consejo.
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה 5
Oirá el sabio y aumentará la doctrina; y el entendido adquirirá consejo.
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם 6
Para entender parábola y declaración, palabras de sabios, y sus dichos oscuros.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו 7
El principio de la sabiduría es el temor de Jehová: los insensatos despreciaron la sabiduría y la instrucción.
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך 8
Oye, hijo mío, el castigo de tu padre, y no deseches la ley de tu madre:
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך 9
Porque aumento de gracia serán a tu cabeza, y collares a tu cuello.
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא 10
Hijo mío, si los pecadores te quisieren engañar, no consientas.
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם 11
Si dijeren: Ven con nosotros, espiemos a la sangre: asechemos al inocente sin razón:
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) 12
Tragarlos hemos como el sepulcro, vivos; y enteros, como los que caen en sima: (Sheol h7585)
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל 13
Hallaremos riquezas de todas suertes: henchiremos nuestras casas de despojos:
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו 14
Echa tu suerte entre nosotros: tengamos todos una bolsa:
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם 15
Hijo mío, no andes en camino con ellos: aparta tu pie de sus veredas:
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם 16
Porque sus pies correrán al mal; e irán presurosos a derramar sangre.
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף 17
Porque en vano se tenderá la red delante de los ojos de toda ave.
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם 18
Mas ellos a su sangre espían, y a sus almas asechan.
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח 19
Tales son las sendas de todo codicioso de codicia, la cual prenderá el alma de sus poseedores.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה 20
La sabiduría clama de fuera: en las plazas da su voz:
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר 21
En las encrucijadas de los murmullos de gente clama: en las entradas de las puertas de la ciudad dice sus razones:
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת 22
¿Hasta cuándo, o! simples, amaréis la simpleza, y los burladores desearán el burlar, y los insensatos aborrecerán la ciencia?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם 23
Volvéos a mi reprensión: he aquí que yo os derramaré mi espíritu, y os haré saber mis palabras.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב 24
Por cuanto llamé, y no quisisteis: extendí mi mano, y no hubo quien escuchase:
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם 25
Y desechasteis todo consejo mío, y no quisisteis mi reprensión:
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם 26
También yo me reiré en vuestra calamidad; y me burlaré cuando os viniere lo que teméis.
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה 27
Cuando viniere, como una destrucción, lo que teméis; y vuestra calamidad viniere como un torbellino: cuando viniere sobre vosotros tribulación y angustia:
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני 28
Entonces me llamarán, y no responderé: buscarme han de mañana, y no me hallarán:
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו 29
Por cuanto aborrecieron la sabiduría; y no escogieron el temor de Jehová:
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי 30
Ni quisieron mi consejo; y menospreciaron toda reprensión mía.
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו 31
Comerán pues del fruto de su camino; y de sus consejos se hartarán.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם 32
Porque el reposo de los ignorantes los matará; y la prosperidad de los insensatos los echará a perder.
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה 33
Mas el que me oyere, habitará confiadamente; y vivirá reposado de temor de mal.

< מִשְׁלֵי 1 >