מִשְׁלֵי 1
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
Dies sind die Sprüche Salomos, des Königs in Israel, des Sohnes Davids,
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
zu lernen Weisheit und Zucht, Verstand
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
Klugheit, Gerechtigkeit, Recht und Schlecht;
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
daß die Unverständigen klug und die Jünglinge vernünftig und vorsichtig werden.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
Wer weise ist der hört zu und bessert sich; wer verständig ist, der läßt sich raten,
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
daß er verstehe die Sprüche und ihre Deutung, die Lehre der Weisen und ihre Beispiele.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
Des HERRN Furcht ist Anfang der Erkenntnis. Die Ruchlosen verachten Weisheit und Zucht.
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
Mein Kind, gehorche der Zucht deines Vaters und verlaß nicht das Gebot deiner Mutter.
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
Denn solches ist ein schöner Schmuck deinem Haupt und eine Kette an deinem Hals.
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
Mein Kind, wenn dich die bösen Buben locken, so folge nicht.
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
Wenn sie sagen: “Gehe mit uns! wir wollen auf Blut lauern und den Unschuldigen ohne Ursache nachstellen;
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) | 12 |
wir wollen sie lebendig verschlingen wie die Hölle und die Frommen wie die, so hinunter in die Grube fahren; (Sheol h7585)
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
wir wollen großes Gut finden; wir wollen unsre Häuser mit Raub füllen;
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
wage es mit uns! es soll unser aller ein Beutel sein”:
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
mein Kind, wandle den Weg nicht mit ihnen; wehre deinem Fuß vor ihrem Pfad.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
Denn ihr Füße laufen zum Bösen und eilen, Blut zu vergießen.
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
Denn es ist vergeblich, das Netz auswerfen vor den Augen der Vögel.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
Sie aber lauern auf ihr eigen Blut und stellen sich selbst nach dem Leben.
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
Also geht es allen, die nach Gewinn geizen, daß ihr Geiz ihnen das Leben nimmt.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
Die Weisheit klagt draußen und läßt sich hören auf den Gassen;
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
sie ruft in dem Eingang des Tores, vorn unter dem Volk; sie redet ihre Worte in der Stadt:
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
Wie lange wollt ihr Unverständigen unverständig sein und die Spötter Lust zu Spötterei und die Ruchlosen die Lehre hassen?
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
Kehret euch zu meiner Strafe. Siehe, ich will euch heraussagen meinen Geist und euch meine Worte kundtun.
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
Weil ich denn rufe, und ihr weigert euch, ich recke meine Hand aus, und niemand achtet darauf,
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
und laßt fahren allen meinen Rat und wollt meine Strafe nicht:
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
so will ich auch lachen in eurem Unglück und eurer spotten, wenn da kommt, was ihr fürchtet,
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
wenn über euch kommt wie ein Sturm, was ihr fürchtet, und euer Unglück als ein Wetter, wenn über euch Angst und Not kommt.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
Dann werden sie nach mir rufen, aber ich werde nicht antworten; sie werden mich suchen, und nicht finden.
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
Darum, daß sie haßten die Lehre und wollten des HERRN Furcht nicht haben,
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
wollten meinen Rat nicht und lästerten alle meine Strafe:
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
so sollen sie essen von den Früchten ihres Wesens und ihres Rats satt werden.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
Was die Unverständigen gelüstet, tötet sie, und der Ruchlosen Glück bringt sie um.
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
Wer aber mir gehorcht, wird sicher bleiben und genug haben und kein Unglück fürchten.
