< מִשְׁלֵי 1 >

משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל 1
Les Proverbes de Salomon, fils de David, et Roi d'Israël.
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה 2
Pour connaître la sagesse et l'instruction, pour entendre les discours d'intelligence;
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים 3
Pour recevoir une leçon de bon sens, de justice, de jugement et d'équité.
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה 4
Pour donner du discernement aux simples, et de la connaissance et de l'adresse aux jeunes gens.
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה 5
Le sage écoutera, et deviendra mieux appris, et l'homme intelligent acquerra de la prudence;
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם 6
Afin d'entendre les discours sentencieux, et ce qui est élégamment dit; les paroles des sages, et leurs énigmes.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו 7
La crainte de l'Eternel est la principale science; [mais] les fous méprisent la sagesse et l'instruction.
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך 8
Mon fils, écoute l'instruction de ton père, et n'abandonne point l'enseignement de ta mère.
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך 9
Car ce seront des grâces enfilées ensemble autour de ta tête, et des colliers autour de ton cou.
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא 10
Mon fils, si les pécheurs te veulent attirer, ne t'y accorde point.
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם 11
S'ils disent: Viens avec nous, dressons des embûches pour tuer; épions secrètement l'innocent, quoiqu'il ne nous en ait point donné de sujet;
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) 12
Engloutissons-les tout vifs, comme le sépulcre; et tout entiers, comme ceux qui descendent en la fosse; (Sheol h7585)
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל 13
Nous trouverons toute sorte de biens précieux, nous remplirons nos maisons de butin;
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו 14
Tu y auras ton lot parmi nous, il n'y aura qu'une bourse pour nous tous.
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם 15
Mon fils, ne te mets point en chemin avec eux; retire ton pied de leur sentier.
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם 16
Parce que leurs pieds courent au mal, et se hâtent pour répandre le sang.
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף 17
Car [comme] c'est sans sujet que le rets est étendu devant les yeux de tout ce qui a des ailes;
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם 18
Ainsi ceux-ci dressent des embûches contre le sang de ceux-là, et épient secrètement leurs vies.
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח 19
Tel est le train de tout homme convoiteux de gain [déshonnête], lequel enlèvera la vie de ceux qui y sont adonnés.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה 20
La souveraine Sapience crie hautement au dehors, elle fait retentir sa voix dans les rues.
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר 21
Elle crie dans les carrefours, là où on fait le plus de bruit, aux entrées des portes, elle prononce ses paroles par la ville:
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת 22
Sots, [dit-elle], jusques à quand aimerez-vous la sottise? Et jusqu'à quand les moqueurs prendront-ils plaisir à la moquerie, et les fous auront-ils en haine la science?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם 23
Etant repris par moi, convertissez-vous; voici, je vous donnerai de mon Esprit en abondance, et je vous ferai connaître mes paroles.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב 24
Parce que j'ai crié, et que vous avez refusé [d'ouïr]; parce que j'ai étendu ma main, et qu'il n'y a eu personne qui y prit garde;
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם 25
Et parce que vous avez rejeté tout mon conseil, et que vous n'avez point agréé que je vous reprisse;
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם 26
Aussi je me rirai de votre calamité, je me moquerai quand votre effroi surviendra.
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה 27
Quand votre effroi surviendra comme une ruine, et que votre calamité viendra comme un tourbillon; quand la détresse et l'angoisse viendront sur vous;
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני 28
Alors on criera vers moi, mais je ne répondrai point; on me cherchera de grand matin, mais on ne me trouvera point.
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו 29
Parce qu'ils auront haï la science, et qu'ils n'auront point choisi la crainte de l'Eternel.
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי 30
Ils n'ont point aimé mon conseil; ils ont dédaigné toutes mes répréhensions.
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו 31
Qu'ils mangent donc le fruit de leur voie, et qu'ils se rassasient de leurs conseils.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם 32
Car l'aise des sots les tue, et la prospérité des fous les perd.
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה 33
Mais celui qui m'écoutera, habitera en sûreté, et sera à son aise sans être effrayé d'aucun mal.

< מִשְׁלֵי 1 >