מִשְׁלֵי 1
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
The parablis of Salomon, the sone of Dauid, king of Israel;
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
to kunne wisdom and kunnyng;
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
to vndurstonde the wordis of prudence; and to take the lernyng of teching; to take riytfulnesse, and dom, and equyte;
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
that felnesse be youun to litle children, and kunnyng, and vndurstonding to a yong wexynge man.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
A wise man heringe schal be wisere; and a man vndurstondinge schal holde gouernails.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
He schal perseyue a parable, and expownyng; the wordis of wise men, and the derk figuratif spechis of hem.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
The drede of the Lord is the bigynning of wisdom; foolis dispisen wisdom and teching.
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
My sone, here thou the teching of thi fadir, and forsake thou not the lawe of thi modir;
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
that grace be addid, ethir encreessid, to thin heed, and a bie to thi necke.
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
Mi sone, if synneris flateren thee, assente thou not to hem.
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
If thei seien, Come thou with vs, sette we aspies to blood, hide we snaris of disseitis ayens an innocent without cause;
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) | 12 |
swolowe we him, as helle swolowith a man lyuynge; and al hool, as goynge doun in to a lake; we schulen fynde al preciouse catel, (Sheol h7585)
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
we schulen fille oure housis with spuylis; sende thou lot with vs,
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
o purs be of vs alle;
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
my sone, go thou not with hem; forbede thi foot fro the pathis of hem.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
For the feet of hem rennen to yuel; and thei hasten to schede out blood.
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
But a net is leid in veyn bifore the iyen of briddis, that han wengis.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
Also `thilke wickid disseyueris setten aspies ayens her owne blood; and maken redi fraudis ayens her soulis.
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
So the pathis of ech auerouse man rauyschen the soulis of hem that welden.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
Wisdom prechith with outforth; in stretis it yyueth his vois.
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
It crieth ofte in the heed of cumpenyes; in the leeues of yatis of the citee it bringith forth hise wordis,
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
and seith, Hou long, ye litle men in wit, louen yong childhod, and foolis schulen coueyte tho thingis, that ben harmful to hem silf, and vnprudent men schulen hate kunnyng?
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
Be ye conuertid at my repreuyng; lo, Y schal profre forth to you my spirit, and Y schal schewe my wordis.
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
For Y clepide, and ye forsoken; Y helde forth myn hond, and noon was that bihelde.
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
Ye dispisiden al my councel; and chargiden not my blamyngis.
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
And Y schal leiye in youre perisching; and Y schal scorne you, whanne that, that ye dreden, cometh to you.
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
Whanne sodeyne wretchidnesse fallith in, and perisching bifallith as tempest; whanne tribulacioun and angwisch cometh on you.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
Thanne thei schulen clepe me, and Y schal not here; thei schulen rise eerli, and thei schulen not fynde me.
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
For thei hatiden teching, and thei token not the drede of the Lord,
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
nether assentiden to my councel, and depraueden al myn amendyng.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
Therfor thei schulen ete the fruytis of her weie; and thei schulen be fillid with her counseils.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
The turnyng awei of litle men in wit schal sle hem; and the prosperite of foolis schal leese hem.
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
But he that herith me, schal reste with outen drede; and he schal vse abundaunce, whanne the drede of yuels is takun awei.
