< מִשְׁלֵי 1 >

משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל 1
These are the proverbs of Solomon son of David, king of Israel,
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה 2
for gaining wisdom and discipline, for comprehending words of insight,
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים 3
and for receiving instruction in wise living and in righteousness, justice, and equity.
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה 4
To impart prudence to the simple and knowledge and discretion to the young,
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה 5
let the wise listen and gain instruction, and the discerning acquire wise counsel
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם 6
by understanding the proverbs and parables, the sayings and riddles of the wise.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו 7
The fear of the LORD is the beginning of knowledge, but fools despise wisdom and discipline.
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך 8
Listen, my son, to your father’s instruction, and do not forsake the teaching of your mother.
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך 9
For they are a garland of grace on your head and a pendant around your neck.
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא 10
My son, if sinners entice you, do not yield to them.
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם 11
If they say, “Come along, let us lie in wait for blood, let us ambush the innocent without cause,
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) 12
let us swallow them alive like Sheol, and whole like those descending into the Pit. (Sheol h7585)
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל 13
We will find all manner of precious goods; we will fill our houses with plunder.
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו 14
Throw in your lot with us; let us all share one purse”—
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם 15
my son, do not walk the road with them or set foot upon their path.
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם 16
For their feet run to evil, and they are swift to shed blood.
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף 17
How futile it is to spread the net where any bird can see it!
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם 18
But they lie in wait for their own blood; they ambush their own lives.
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח 19
Such is the fate of all who are greedy, whose unjust gain takes the lives of its possessors.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה 20
Wisdom calls out in the street, she lifts her voice in the square;
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר 21
in the main concourse she cries aloud, at the city gates she makes her speech:
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת 22
“How long, O simple ones, will you love your simple ways? How long will scoffers delight in their scorn and fools hate knowledge?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם 23
If you had repented at my rebuke, then surely I would have poured out my spirit on you; I would have made my words known to you.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב 24
Because you refused my call, and no one took my outstretched hand,
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם 25
because you neglected all my counsel, and wanted none of my correction,
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם 26
in turn I will mock your calamity; I will sneer when terror strikes you,
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה 27
when your dread comes like a storm, and your destruction like a whirlwind, when distress and anguish overwhelm you.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני 28
Then they will call on me, but I will not answer; they will earnestly seek me, but will not find me.
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו 29
For they hated knowledge and chose not to fear the LORD.
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי 30
They accepted none of my counsel; they despised all my reproof.
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו 31
So they will eat the fruit of their own way, and be filled with their own devices.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם 32
For the waywardness of the simple will slay them, and the complacency of fools will destroy them.
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה 33
But whoever listens to me will dwell in safety, secure from the fear of evil.”

< מִשְׁלֵי 1 >