מִשְׁלֵי 1
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
Ordsprog af Salomo, Davids Søn, Israels Konge,
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
for af dem at faa Visdom og Undervisning, for at forstaa Forstandens Ord;
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
for at modtage Undervisning i Klogskab, modtage Ret og Retfærdighed og Retvished;
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
for at give de uvidende Vid, de unge Kundskab og Kløgt.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
Hvo som er viis, høre til og gaa frem i Lærdom, og hvo som er forstandig, vinde Evne til at styre;
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
for at forstaa Ordsprog og Gaader, Vismænds Ord og deres mørke Taler.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
Herrens Frygt er Begyndelse til Kundskab; Daarerne foragte Visdom og Undervisning.
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
Hør, min Søn! din Faders Undervisning, og forlad ikke din Moders Lov;
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
thi de ere en yndig Krans til dit Hoved og Kæder til din Hals.
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
Min Søn! naar Syndere lokke dig, da samtyk ikke!
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
Dersom de sige: Gak med os, vi ville lure efter Blod, vi ville efterstræbe den uskyldige, som er uden Sag;
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) | 12 |
vi ville, som Dødsriget, sluge dem levende, ja hele og holdne, som de, der nedfare i Hulen; (Sheol h7585)
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
vi ville finde alle Haande dyrebart Gods, vi ville fylde vore Huse med Rov;
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
du skal tage din Lod iblandt os, vi ville alle sammen have een Pose:
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
Min Søn! vandre ikke paa Vej med dem, hold din Fod tilbage fra deres Sti;
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
thi deres Fødder haste til ondt, og de skynde sig for at udøse Blod;
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
thi forgæves udspændes Garn for alle Fugles Øjne;
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
og de lure paa deres eget Blod, de efterstræbe deres eget Liv.
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
Saa ere enhvers Veje, som er hengiven til Gerrighed; den tager sine egne Herrers Liv.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
Visdommen raaber udenfor, den opløfter sin Røst paa Gaderne;
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
paa Hjørnet af de befærdede Gader raaber den; ved Indgangene til Portene, i Staden, taler den sine Ord:
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
Hvor længe ville I uvidende elske Uvidenhed, og Spotterne have Lyst til Spot, og Daarer hade Kundskab?
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
Vender eder til min Revselse; se, jeg vil udgyde min Aand over eder, jeg vil kundgøre eder mine Ord.
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
Efterdi jeg raabte, og I vægrede eder, jeg udrakte min Haand, og ingen gav Agt;
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
og I lode alt mit Raad fare og vilde ikke vide af min Revselse:
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
Saa vil jeg, jeg selv le i eders Ulykke, jeg vil spotte, naar det kommer, som I frygte for;
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
naar det, som I frygte for, kommer som en Ødelæggelse, og eders Ulykke kommer som en Hvirvelvind, naar Angest og Trængsel kommer over eder:
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
Da skulle de paakalde mig, men jeg skal ikke svare, de skulle søge mig, men ikke finde mig.
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
Fordi de hadede Kundskab og udvalgte ikke Herrens Frygt,
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
fordi de ikke vilde vide af mit Raad, men foragtede al min Revselse:
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
Saa skulle de æde Frugten af deres Veje og blive mætte af deres egne Raad.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
Thi de uvidendes Frafald skal volde dem Død, og Daarers Tryghed skal ødelægge dem selv.
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
Men hvo mig lyder, skal bo tryggelig og være rolig, uden Frygt for det onde.
