< במדבר 9 >

וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון--לאמר 1
Et l'Éternel parla à Moïse dans le désert de Sinaï, la seconde année après leur sortie du pays d'Egypte, au premier mois, et dit:
ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו 2
Les enfants d'Israël célébreront la Pâque en son temps fixé.
בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו--במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו 3
Le quatorzième jour de ce mois-ci dans la soirée vous la célébrerez en son temps fixé; vous la célébrerez selon toutes ses règles et tous ses rites.
וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח 4
Et Moïse annonça aux enfants d'Israël qu'ils avaient à célébrer la Pâque.
ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים--במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה--כן עשו בני ישראל 5
Et la Pâque fut célébrée au premier mois, le quatorzième jour du mois dans la soirée, au désert de Sinaï; les enfants d'Israël se conformèrent à tous les ordres que l'Éternel avait donnés à Moïse.
ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן--ביום ההוא 6
Et il y eut des hommes qui, se trouvant en état d'impureté à cause d'un mort, ne pouvaient célébrer la Pâque ce jour-là; ils se présentèrent devant Moïse et devant Aaron ce jour-là.
ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל 7
Et ces mêmes hommes lui dirent: Nous nous trouvons en état d'impureté à cause d'un mort, pourquoi faut-il que nous soyons empêchés d'offrir l'oblation de l'Éternel en son temps avec les enfants d'Israël?
ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם 8
Et Moïse leur dit: Attendez que j'aie appris ce que l'Éternel prescrit pour votre cas particulier.
וידבר יהוה אל משה לאמר 9
Et l'Éternel parla à Moïse en ces termes:
דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה 10
Parle aux enfants d'Israël et leur dis: Celui d'entre vous ou vos descendants, qui se trouve en état d'impureté à cause d'un mort, ou fait un voyage lointain, devra célébrer la Pâque en l'honneur de l'Éternel:
בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים--יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו 11
c'est au second mois, le quatorzième jour du mois, dans la soirée qu'ils la célébreront; ils la mangeront avec des azymes et des herbes amères;
לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו 12
on n'en gardera aucun reste jusqu'au matin, et on n'en brisera aucun os; on la célébrera selon toutes les règles de la Pâque.
והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו--חטאו ישא האיש ההוא 13
Quant à celui qui, se trouvant en état de pureté et n'étant point en voyage, manquera de célébrer la Pâque, cette personne-là sera éliminée de son peuple pour ne pas avoir offert l'oblation de l'Éternel en son temps; cet homme-là sera sous le poids de son péché.
וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה--כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ 14
Et si un étranger séjourne chez vous, il célébrera la Pâque en l'honneur de l'Éternel; il la célébrera selon la règle et le rite de la Pâque. Il n'y aura qu'une même règle pour vous, pour l'étranger et pour l'indigène.
וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש--עד בקר 15
Et le jour où la Résidence fut dressée, la nuée couvrit la Résidence de la Tente du Témoignage, et le soir il y eut sur la Résidence comme une lueur de feu jusqu'au matin.
כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה 16
Et il en était toujours ainsi; [de jour] la nuée la couvrait, et de nuit c'était une lueur de feu.
ולפי העלות הענן מעל האהל--ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן--שם יחנו בני ישראל 17
Et à mesure que la nuée s'élevait de dessus la Tente, les enfants d'Israël partaient aussitôt pour aller camper dans le lieu où la nuée s'arrêtait.
על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן--יחנו 18
C'est sur l'ordre de l'Éternel que les enfants d'Israël partaient, et sur l'ordre de l'Éternel ils posaient leur camp, et stationnaient tout le temps que la nuée demeurait sur la Résidence.
ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים--ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו 19
Et quand la nuée séjournait longtemps sur la Résidence, les enfants d'Israël observaient les rites du culte de l'Éternel, et ne se mettaient point en marche.
ויש אשר יהיה הענן ימים מספר--על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו 20
Et dans le cas où la nuée ne restait que peu de jours sur la Résidence, les enfants d'Israël campaient sur l'ordre de l'Éternel, et sur l'ordre de l'Éternel ils partaient.
ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו 21
Et dans le cas où la nuée s'arrêtait du soir au matin, puis s'élevait le matin, ils partaient;
או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו 22
ou si la nuée s'élevait après un jour et une nuit, ils partaient; que ce fût deux jours, ou un mois ou plus longtemps, tant que la nuée séjournait sur la Résidence, les enfants d'Israël restaient campés et ne partaient point; mais quand elle s'élevait, ils partaient.
על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה 23
Sur l'ordre de l'Éternel ils campaient, et sur l'ordre de l'Éternel ils partaient; ils observaient les rites du culte de l'Éternel sur l'ordre de l'Éternel transmis par Moïse.

< במדבר 9 >