במדבר 9

1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון--לאמר

And the LORD spake unto Moses in the wilderness of Sinai, in the first month of the second year after they were come out of the land of Egypt, saying,

2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו

Moreover let the children of Israel keep the passover in its appointed season.

3 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו--במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו

In the fourteenth day of this month, at even, ye shall keep it in its appointed season: according to all the statutes of it, and according to all the ordinances thereof, shall ye keep it.

4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח

And Moses spake unto the children of Israel, that they should keep the passover.

5 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים--במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה--כן עשו בני ישראל

And they kept the passover in the first [month], on the fourteenth day of the month, at even, in the wilderness of Sinai: according to all that the LORD commanded Moses, so did the children of Israel.

6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן--ביום ההוא

And there were certain men, who were unclean by the dead body of a man, so that they could not keep the passover on that day: and they came before Moses and before Aaron on that day:

7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל

and those men said unto him, We are unclean by the dead body of a man: wherefore are we kept back, that we may not offer the oblation of the LORD in its appointed season among the children of Israel?

8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם

And Moses said unto them, Stay ye; that I may hear what the LORD will command concerning you.

9 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the LORD spake unto Moses, saying,

10 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה

Speak unto the children of Israel, saying, If any man of you or of your generations shall be unclean by reason of a dead body, or be in a journey afar off, yet he shall keep the passover unto the LORD:

11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים--יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו

in the second month on the fourteenth day at even they shall keep it; they shall eat it with unleavened bread and bitter herbs:

12 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו

they shall leave none of it unto the morning, nor break a bone thereof: according to all the statute of the passover they shall keep it.

13 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו--חטאו ישא האיש ההוא

But the man that is clean, and is not in a journey, and forbeareth to keep the passover, that soul shall be cut off from his people: because he offered not the oblation of the LORD in its appointed season, that man shall bear his sin.

14 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה--כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ

And if a stranger shall sojourn among you, and will keep the passover unto the LORD; according to the statute of the passover, and according to the ordinance thereof, so shall he do: ye shall have one statute, both for the stranger, and for him that is born in the land.

15 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש--עד בקר

And on the day that the tabernacle was reared up the cloud covered the tabernacle, even the tent of the testimony: and at even it was upon the tabernacle as it were the appearance of fire, until morning.

16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה

So it was alway: the cloud covered it, and the appearance of fire by night.

17 ולפי העלות הענן מעל האהל--ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן--שם יחנו בני ישראל

And whenever the cloud was taken up from over the Tent, then after that the children of Israel journeyed: and in the place where the cloud abode, there the children of Israel encamped.

18 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן--יחנו

At the commandment of the LORD the children of Israel journeyed, and at the commandment of the LORD they encamped: as long as the cloud abode upon the tabernacle they remained encamped.

19 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים--ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו

And when the cloud tarried upon the tabernacle many days, then the children of Israel kept the charge of the LORD, and journeyed not.

20 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר--על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו

And sometimes the cloud was a few days upon the tabernacle; then according to the commandment of the LORD they remained encamped, and according to the commandment of the LORD they journeyed.

21 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו

And sometimes the cloud was from evening until morning; and when the cloud was taken up in the morning, they journeyed: or [if it continued] by day and by night, when the cloud was taken up, they journeyed.

22 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו

Whether it were two days, or a month, or a year, that the cloud tarried upon the tabernacle, abiding thereon, the children of Israel remained encamped, and journeyed not: but when it was taken up, they journeyed.

23 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה

At the commandment of the LORD they encamped, and at the commandment of the LORD they journeyed: they kept the charge of the LORD, at the commandment of the LORD by the hand of Moses.