במדבר 6

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the Lord spak to Moises and seide, Speke thou to the sones of Israel,

2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר--להזיר ליהוה

and thou schalt seie to hem, Whanne a man ether a womman makith auow, that thei be halewid, and thei wolen halewe hem silf to the Lord,

3 מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל

thei schulen absteyne fro wyn and fro al thing that may make drunkun; thei schulen not drynke vynegre of wyn, and of ony other drynkyng, and what euer thing is pressid out of the grape; thei schulen not ete freisch grapis and drie,

4 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג--לא יאכל

alle dayes in whiche thei ben halewid bi a vow to the Lord; thei schulen not ete what euer thing may be of the vyner, fro a grape dried `til to the draf.

5 כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה--גדל פרע שער ראשו

In al tyme of his departyng a rasour schal not passe on his heed, `til to the day fillid in which he is halewid to the Lord; he schal be hooli while the heer of his heed `schal wexe.

6 כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא

In al the tyme of his halewing he schal not entre on a deed bodi,

7 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו--לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו

and sotheli he schal not be defoulid on the deed bodi of fadir and of moder, of brothir and of sistir, for the halewyng of his God is on his heed;

8 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה

ech dai of his departyng schal be hooli to the Lord.

9 וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו--וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו

But if ony man is deed sudeynly bifore hym, the heed of his halewyng schal be defoulid, which he schal schaue anoon in the same dai of his clensyng, and eft in the seuenthe dai;

10 וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן--אל פתח אהל מועד

forsothe in the eiyte dai he schal offre twei turtlis, ether twei `briddis of a culuer, to the preest, in the entryng of the boond of pees of witnessyng.

11 ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא

And the preest schal make oon for synne, and the tothir in to brent sacrifice; and the preest schal preie for hym, for he synnede on a deed bodi, and he schal halewe his heed in that dai.

12 והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו

And he schal halewe to the Lord the daies of his departyng, and he schal offre a lomb of o yeer for synne, so netheles that the formere daies be maad voide, for his halewyng is defoulid.

13 וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד

This is the lawe of consecracioun. Whanne the daies schulen be fillid, whiche he determynede by a vow, the preest schal brynge hym to the dore of the tabernacle of boond of pees, and schal offre his offryng to the Lord,

14 והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים

a lomb of o yeer with out wem, in to brent sacrifice, and a scheep of o yeer with outen wem, for synne, and a ram with out wem, a pesible sacrifice;

15 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם

also a panyere of theerf looues, that ben spreynt togidere with oile, and cakis sodun in watir, and aftir anoyntid with oile, with out sourdow, and fletyng sacrifices of alle bi hem silf;

16 והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו

whiche the preest schal offre bifor the Lord, and schal make as wel for synne as in to brent sacrifice.

17 ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו

Sotheli he schal offre the ram a pesible sacrifice to the Lord, and he schal offre togidere a panyere of therf looues and fletyng sacryfices, that ben due bi custom.

18 וגלח הנזיר פתח אהל מועד--את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים

Thanne the Nazarei schal be schauun fro the heer of his consecracioun, bifor the doore of the tabernacle of boond of pees; and the preest schal take hise heeris, and schal putte on the fier, which is put vndur the sacrifice of pesible thingis.

19 ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו

And he schal take the schuldur sodun of the ram, and o `cake of breed with out sourdow fro the panyere, and o theerf caak first sodun in watir and aftirward fried in oile, and he schal bitake in the hondis of the Nazarei, aftir that his heed is schauun.

20 והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה--קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין

And the preest schal reise in the `siyt of the Lord the thingis takun eft of hym. And the thingis halewid schulen be the preestis part, as the brest which is comaundid to be departid, and the hipe. Aftir these thingis the Nasarey may drynke wyn.

21 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר--כן יעשה על תורת נזרו

This is the lawe of the Nasarei, whanne he hath avowyd his offryng to the Lord in the tyme of his consecracioun, outakun these thingis whiche his hond fyndith. By this that he avowide in soule, so he schal do, to the perfeccioun of his halewyng.

22 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the Lord spak to Moyses and seide,

23 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם

Speke thou to Aaron and to hise sones, Thus ye schulen blesse the sones of Israel, and ye schulen seie to hem,

24 יברכך יהוה וישמרך

The Lord blesse thee, and kepe thee;

25 יאר יהוה פניו אליך ויחנך

the Lord schewe his face to thee, and haue mercy on thee;

26 ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום

the Lord turne his cheer to thee, and yyue pees to thee.

27 ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם

Thei schulen clepe inwardli my name on the sones of Israel, and Y schal blesse hem.