במדבר 5

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the Lord spak to Moises, and seide, Comaunde thou to the sones of Israel,

2 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש

that thei caste out of the castels ech leprouse man, and that fletith out seed, and is defoulid on a deed bodi; caste ye out of the castels,

3 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם

as wel a male as a female, lest thei defoulen tho, whanne thei dwellen with you.

4 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל

And the sones of Israel diden so; and thei castiden hem out of the castels, as the Lord spak to Moises.

5 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the Lord spak to Moises,

6 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא

and seide, Speke thou to the sones of Israel, Whanne a man ethir a womman han do of alle synnes that ben wont to falle to men, and han broke bi necgligence the `comaundement of the Lord,

7 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו

and han trespassid, thei schulen knowleche her synne, and thei schulen yelde thilke heed, and the fyuethe part aboue, to hym ayens whom thei synneden.

8 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו--האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו

But if noon is that schal resseyue thei schulen yyue to the Lord, and it schal be the preestis part, outakun the ram which is offrid for clensyng, that it be a quemeful sacrifice.

9 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן--לו יהיה

Also alle the firste fruytis, whiche the sones of Israel offren, perteynen to the preest;

10 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה

and what euer thing is offrid of ech man in the seyntuarie, and is youun to the `hondis of the preest, it schal be the preestis part.

11 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the Lord spak to Moises,

12 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל

and seide, Speke thou to the sones of Israel, and thou schalt seie to hem, If `the wijf of a man hath errid, and hath dispisid the hosebonde,

13 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה

and hath slept with another man, and the hosebonde may not take ether preue this, but the auowtrye is hid, and may not be preuyd bi witnessis, for sche is not foundun in leccherie;

14 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה

if the spirit of gelousie stirith the housebonde ayens his wijf, which is ether defoulid, ethir is apechid bi fals suspecioun,

15 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה--כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון

the man schal brynge hir to the preest, and he schal offre an offryng for hir `the tenthe part of a mesure clepid satum of barli meele; he schal not schede oyle ther onne, nethir he schal putte encense, for it is the sacrifice of gelousie, and an offryng enquerynge auowtrye.

16 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה

Therfor the preest schal offre hir, and schal sette bifore the Lord;

17 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים

and he schal take holi watir in `a vessel of erthe, and he schal putte in to it a litil of the erthe of the pawment of the tabernacle.

18 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים

And whanne the womman stondith in the siyt of the Lord, he schal diskyuere hir heed, and he schal putte `on the hondis of hir the sacrifice of remembryng, and the offryng of gelousie. Sotheli he schal holde moost bittir watris, in whiche he gaderide togidere cursis with cursyng.

19 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך--הנקי ממי המרים המאררים האלה

And he schal conioure hir, and schal seie, If an alien man slepte not with thee, and if thou art not defoulid in the forsakyng the bed of the hosebonde, these bittereste watris schulen not anoye thee, in to whiche Y haue gaderid togidere cursis;

20 ואת כי שטית תחת אישך--וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך

ellis if thou bowidst awei fro thin hosebonde, and art defoulid, and hast leyn with another man,

21 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך--בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה

thou schalt be suget to these cursyngys; the Lord yyue thee in to cursyng, and in to ensaumple of alle men in his puple; `the Lord make thin hipe to wexe rotun, and thi wombe swelle, and be brokun;

22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן

cursid watris entre in to thi wombe, and while the wombe swellith, thin hipe wexe rotun. And the womman schal answere, Amen! amen!

23 וכתב את האלת האלה הכהן--בספר ומחה אל מי המרים

And the preest schal write thes cursis in a litil book, and he schal do awey tho cursis with bittereste watris, in to whiche he gaderide cursis,

24 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים

and he schal yyue to hir to drynke. And whanne sche hath drunke tho watris,

25 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח

the preest schal take of hir hond the sacrifice of gelousie, and he schal reise it bifor the Lord, and he schal putte on the auter;

26 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים

so oneli that he take bifore an handful of sacrifice `of that that is offrid, and brenne on the auter, and so yyue drynke to the womman the moost bittere watris.

27 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה--ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה

And whanne sche hath drunke tho watris, if sche is defoulid, and is gilti of auowtrie, for the hosebonde is dispisid, the watris of cursyng schulen passe thorouy hir, and while the wombe is bolnyd, the hipe schal wexe rotun, and the womman schal be in to cursyng and in to ensaumple to al the puple.

28 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא--ונקתה ונזרעה זרע

That if sche is not pollutid, sche schal be harmeles, and schal brynge forth fre children.

29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה

This is the lawe of gelousie, if a womman bowith awei fro hir hosebonde, and is defoulid,

30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה--וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת

and the hosebonde is stirid with the spirit of gelousye, and bryngith hir in to the `siyt of the Lord, and the preest doith to hir bi alle thingis that ben writun, the hosebonde schal be with out synne,

31 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה

and sche schal resseyue hir wickidnesse.