במדבר 5

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the LORD spoke to Moses, saying,

2 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש

Command the children of Israel, that they put out of the camp every leper, and every one that hath an issue, and whoever is defiled by the dead:

3 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם

Both male and female shall ye put out, without the camp shall ye put them; that they defile not their camps, in the midst of which I dwell.

4 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל

And the children of Israel did so, and put them out without the camp: as the LORD spoke to Moses, so did the children of Israel.

5 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the LORD spoke to Moses, saying,

6 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא

Speak to the children of Israel, When a man or woman shall commit any sin that men commit, to do a trespass against the LORD, and that person shall be guilty;

7 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו

Then they shall confess their sin which they have done: and he shall recompense his trespass with the principal of it, and add to it the fifth [part] of it, and give [it] to [him] against whom he hath trespassed.

8 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו--האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו

But if the man shall have no kinsman to recompense the trespass to, let the trespass be recompensed to the LORD, [even] to the priest; besides the ram of the atonement, by which an atonement shall be made for him.

9 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן--לו יהיה

And every offering of all the holy things of the children of Israel, which they bring to the priest, shall be his.

10 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה

And every man's hallowed things shall be his: whatever any man giveth to the priest, it shall be his.

11 וידבר יהוה אל משה לאמר

And the LORD spoke to Moses, saying,

12 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל

Speak to the children of Israel, and say to them, If any man's wife shall go astray, and commit a trespass against him,

13 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה

And a man shall lie with her carnally, and it shall be hid from the eyes of her husband, and be kept close, and she be defiled, and [there be] no witness against her, neither she be taken [with the manner];

14 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה

And the spirit of jealousy shall come upon him, and he be jealous of his wife, and she be defiled: or if the spirit of jealousy shall come upon him, and he be jealous of his wife, and she be not defiled:

15 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה--כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון

Then shall the man bring his wife to the priest, and he shall bring her offering for her, the tenth [part] of an ephah of barley-meal; he shall pour no oil upon it, nor put frankincense upon it; for it [is] an offering of jealousy, an offering of memorial, bringing iniquity to remembrance.

16 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה

And the priest shall bring her near, and set her before the LORD:

17 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים

And the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the tabernacle the priest shall take, and put [it] into the water:

18 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים

And the priest shall set the woman before the LORD, and uncover the woman's head, and put the offering of memorial in her hands, which [is] the jealousy-offering: and the priest shall have in his hand the bitter water that causeth the curse:

19 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך--הנקי ממי המרים המאררים האלה

And the priest shall charge her by an oath, and say to the woman, If no man hath lain with thee, and if thou hast not gone aside to uncleanness [with another] instead of thy husband, be thou free from this bitter water that causeth the curse:

20 ואת כי שטית תחת אישך--וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך

But if thou hast gone aside [to another] instead of thy husband, and if thou art defiled, and some man hath lain with thee besides thy husband:

21 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך--בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה

Then the priest shall charge the woman with an oath of cursing, and the priest shall say to the woman, The LORD make thee a curse and an oath among thy people, when the LORD doth make thy thigh to perish, and thy belly to swell;

22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן

And this water that causeth the curse shall go into thy bowels, to make [thy] belly to swell, and [thy] thigh to perish. And the woman shall say, Amen, amen.

23 וכתב את האלת האלה הכהן--בספר ומחה אל מי המרים

And the priest shall write these curses in a book, and he shall blot [them] out with the bitter water:

24 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים

And he shall cause the woman to drink the bitter water that causeth the curse: and the water that causeth the curse shall enter into her, [and become] bitter.

25 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח

Then the priest shall take the jealousy-offering out of the woman's hand, and shall wave the offering before the LORD, and offer it upon the altar:

26 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים

And the priest shall take a handful of the offering, [even] the memorial of it, and burn [it] upon the altar, and afterward shall cause the woman to drink the water.

27 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה--ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה

And when he hath made her to drink the water, then it shall come to pass, [that], if she is defiled, and hath done trespass against her husband, that the water that causeth the curse shall enter into her, [and become] bitter, and her belly shall swell, and her thigh shall perish: and the woman shall be a curse among her people.

28 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא--ונקתה ונזרעה זרע

And if the woman is not defiled, but is clean; then she shall be free, and shall conceive seed.

29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה

This [is] the law of jealousies, when a wife goeth astray [to another] instead of her husband, and is defiled;

30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה--וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת

Or when the spirit of jealousy cometh upon him, and he is jealous over his wife, and shall set the woman before the LORD, and the priest shall execute upon her all this law.

31 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה

Then shall the man be guiltless from iniquity, and this woman shall bear her iniquity.